מעשה רקח על הלכות סוטה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה יט
היו כולן פסולין וכו'. ק"ק דבפ"ט דה"ר פסק אשה אומרת ראיתי את ההורג ואשה אומרת לא ראיתי היו עורפין בין שבאו שתיהן כאחת בין שבאו זא"ז ולזה י"ל דכאן לא ביאר רבינו אי דוקא כאחת קאמר וממ"ש היו מחצה על מחצה ה"ז שותה דהו"ל מיותר דכיון דאפי' ברוב כתב דמוקמינן לה אספיקא במחצה ע"מ לא כ"ש אלא נראה שבא להורות דאף בזא"ז קאמר ולא נאמר שהראשונה נחשבת כשנים כדאמרינן גבי ע"א כשר וכ"כ רבינו להדיא פי"ב דה"ג דין כ"ב שאין אומרים שנים כמאה אלא בעדים כשרים אבל בפסולין הלך אחר הרוב בין להקל בין להחמיר ע"כ. וראיתי להתי"ט ז"ל שתמה על רבינו שבחיבורו פ"א מה"ס השמיט בבא דאשה אומרת וכו' דה"ז שותה ע"כ. ולא ידעתי מהו דהא רבינו כתב להדיא דמחצה ע"מ ה"ז שותה והיינו בין אשה נגד אשה בין כמה נשים כנגד כ"נ ודע שבפ"ט משנה ח' הק' התי"ט מהא שכתב רבינו בה"ר דאם איתא למה לא ביארו ג"כ בה"ג וגם על ה"המ ז"ל תמה שכתב שם דה"ה לאשה אומרת מת והתירוה לינשא על פיה ואח"כ באה אשה אחרת ואמרה לא מת לא תצא מהתירה הראשון וזה מוסכם ע"כ וכו' עכ"ל. ולעד"ן דהתם שאני שהב"ד עשו מעשה להתירה לינשא ולכך לא תצא מהתירה משא"כ גבי עגלה ערופה דלא עשו שום מעשה לכך אנו דנין אותן כמחצה ע"מ ודו"ק: