מעשה רקח על הלכות נזקי ממון· רבי מסעוד חי רקח
פרק יב · הלכה ג
או שחפרתו בהמה וכו'. דין זה לא נזכר בגמרא, ומכל מקום הטור חו"מ סי' ת"י הזכירו בשמו, ואף שהיה נראה שיש ללמדו במכל שכן מדין שור של חבירו שחפר ברשותו, דאף שיש לשור בעלים אפילו הכי חייב בעל החצר, מכל מקום יש לדחות דהתם מכיון שבעל השור חייב לבעל החצר ההיזק שעשה לו בחצירו, ובכללו מה שצריך למלאות החפירה, משום הכי חייב בעל החצר כשלא מלאהו, משא"כ בנחפר מאליו וכמו שכתב הפרישה עיי"ש.
ואחד החופר או הלוקח וכו'. דין זה לא נתבאר בגמרא, ומכל מקום ראוין הדברים למי שאמרן, מטעם הפסוק וכו', וכן כתבו הטור והרב בית יוסף שם.