אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות נזקי ממון· רבי מסעוד חי רקח

פרק יא · הלכה א

פרק יא

וכל המעוכב גט שחרור וכו'. הרב המגיד ז"ל תמה, דלמה לא ביאר רבינו דאם תפס אין מוציאין מידו וכו'. ואיני רואה תמיהה, מאחר שלא הזכיר זה בגמרא, ומכל שכן שכבר ביארו רבינו פרק ד' דחובל ומזיק, [הלכה י"א] במחוסר הגט שעדין לא הגיע לידו, דאם הפיל שינו ואחר כך סימא עינו אינו נותן דמי עינו ואם תפס אין מוציאין מידו ע"כ. ואדרבא קשה קצת על הרב כ"מ ז"ל דבפרק ה' דעבדים [הלכה י"ד] כתב בתירוץ ראשון במה שפסק רבינו שם, דנותן לו דמי עינו היינו שכתב לו גט שחרור בין הפיל שינו לסימא עינו עיי"ש, וקשה דא"כ מילתא דפשיטא היא כיון שכבר יצא מרשותו לגמרי, ואי בלא הגיע הגט לידו אכתי קשה דבהא הוא (דקנסינן) [דנקטינן] בהלכות חובל ומזיק ויש ליישב. והרב כסף משנה ז"ל כתב על דברי הרב המגיד ז"ל. דבהא לא חסריה ממון משא"כ בההיא דחובל ומזיק, ולא זכיתי להבין דבריו, דהכא בנגח העבד קאמר רבינו, ובין לעבד בין לרבו אין לך חיסור ממון גדול מן המיתה, ומה שכתב רבינו שהרי יצא לחירות הכוונה כלפי האדון לא נשאר קנין עליו, וכמו שכתב בהלכות חובל ומזיק.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה