מעשה רקח על הלכות נזקי ממון· רבי מסעוד חי רקח
פרק ז · הלכה ז
שלא ידעתי עד ששגגתי בך וכו'. קשה קצת דמדכתב שלא ידעתי עד ששגגתי בך, משמע, דאם ידע בכניסתו אף אם [ששגג] היה חייב, וזה היפך מה שפסק פרק א' דחובל ומזיק דין ט"ז, דהמזיק בכוונה אף שנכנס שלא ברשות חייב, וכן כתב שם פרק ו' דין ג', ופירש שם הרב המגיד ז"ל, דרבינו מפרש דלא היה יודע ביה שאמרו בגמרא, דהיינו שלא נתכוון להזיקו, ודלא כהראב"ד שנמשך אחר פירוש רש"י ז"ל, וכן הקשה הרב לחם משנה ז"ל [והניח] בצ"ע, ולענ"ד יש לומר דמה שכתב שלא ידעתי עד ששגגתי, הכוונה דאילו ידעתי הייתי נזהר ולא הייתי מזיק בכוונה, והן הן סוף דבריו שכתב ואם הזיקו לדעת וכו'.