אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות נזקי ממון· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יד

הלכה יא

משלם דמי פירות גמורין בשוויהן וכו'. [קשה] דרבינו לא ביאר [ב]דין זה הקוצץ אילן או הדקל עצמו בכמה שמין, ועובדא דמייתי בגמרא דף נ"ח [ע"ב] ההוא דקץ קשבא דמשמע (טענת) [שטענתו] שקצץ האילן עצמו, ואף אם רבינו יסבור דהיו בו פירות, מכל מקום הוי ליה להשמיע איך שמין הדקל, וידוע שהטור חו"מ סי' שצ"ד פסק בקוצץ אילן חבירו וחילק בין ראוי לעקור ולשותלו במקום אחר ללא [ראוי], שכך הוא מפרשה מה שכתוב בגמרא [חילוק] בין פרסאה לארמאה, אמנם רבינו מפרשה לענין פירות, שאכל פירות לבד, ואנחנו לא נדע מי הכריחו לזה, וגם מה יהיה דין קציצת גוף האילן, ונראה דרבינו סובר קץ קשבא היינו גוף האילן, אך היכי מחלק תלמודא בין פרסאה לארמאה, ומשמע דכל שכן בקוצץ גוף האילן חשוב יותר מפירות [מה] שאכלה, לכך ביאר ז"ל דבאכל פירות האילן קאמר, ומחלקינן בין פרסאה לארמאה, משא"כ בקץ דאין חילוק דמצד חשיבותו [שבכך] הוא מוליד דין הוא לשומו בשוויו, וזו היא דעת המאירי שהביא הרב לחם משנה ז"ל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה