אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות נזקי ממון· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה יז

הלכה טז

כלב שנטל את החררה וכו'. צ"ל דהחררה היא של בעל הגדיש דהא ברשות ניזק בעינן, וכ"כ הטור והרב בית יוסף חו"מ סי' שצ"ב, ורבינו העתיק לשון המשנה ולא חש לבאר מפני שסמך על מ"ש בריש פרק [ג']. ועל מה שכתב הרב כסף משנה דרבינו ז"ל [איירי בשמתחלה היה מגרר וכו'], כבר השיגו [עליו] הרב לח"מ והרב ב"ח ז"ל שם, ומה שכתוב [בלשון רבינו]

ועל מקום החררה בדפוס מגדל עוז כתוב, "ועל מקום הגחלת", ונראה שהיא גירסא נכונה, ומה שכתוב "על הגדיש והולך" כתוב שם "ואוכל והולך".

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה