מעשה רקח על הלכות נזירות· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ז
הרי עלי צפורים וכו' וה"ז כמי שלא הוציא בשפתיו כלום. מלשון זה משמע דאינו חייב בשום דבר בעולם וקשה דמהגמ' מוכח דלכו"ע חייב להביא הצפורים מיהא וכן פירשו רש"י והרע"ב ורבינו בפי' המשנה שכתב וז"ל ואמנם חייב להביא שתי תורים או שני בני יונה בלבד ויקריב אותם נדבה ע"כ. וכיון שכן למה הוצרך רבינו להוסיף וה"ז כמי שלא הוציא בשפתיו כלום כיון דעכ"פ אף דנזירות לא חיילא עליה הצפורים מיהא חייב להביאם ולא היה ראוי לכתוב ה"ז כמי שלא הוציא בשפתיו כלום: