מעשה רקח על הלכות נדרים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ט · הלכה טו
מן הבית אסור בעליה שהעליה בכלל הבית. הקשה הרב לח"מ ז"ל דבפכ"ה דהלכות מכירה פסק רבינו דהמוכר את הבית מכר את העליה הפתוחה לבית אבל אם אינה פתוחה לבית לא וא"כ איך כאן כתב דכל עליה בכלל בית ונאסר בכל עליה אפילו אינה פתוחה לבית והא בפ' הנודר מן הירק משמע בגמ' דהשוו מכירה ונדר להדדי עכ"ל. ולענ"ד גברא חזינא וכו' דמה יש להקשות על רבינו שהעתיק דברי המשנה כצורתן וגם שם בהל' מכירה העתיק הדין האמור במשנה ובגמ' כמ"ש הרה"מ ז"ל שם ומלבד זה הרי רבינו לא ביאר כאן דכל עליה בכלל בית כדי שתפול עליו קושיא זו ומלבד זה כיון דבנדרים אזלינן אחר לשון בני אדם אפשר דבהא אין לחלק ומ"ש בגמ' הוא ענין אחר ודו"ק. ובדין הדרגש שהזכיר רבינו עיין בשו"ת מהר"א ששון דף קס"ט: