אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות מתנות עניים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ח · הלכה ט

הלכה ח

אסור לישראל ליטול צדקה מן הכותים בפרהסיא. משמע דבצנעא שרי להדיא אך לא ידעתי אמאי לא ניחוש לביבש קצירה שאמרו ב"ב דף י' ומכח זה לא התירו במלך ושר אלא משום שלום מלכות כמ"ש רבינו כאן ואולי דאין האיסור אלא בהרבה עניים דאז הו"ל פרהסיא אבל ליחיד דלא נפיש זכותיה לא חשו ז"ל:

ומלך או שר וכו'. ב"ב דף י' איפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא וכו' אלא דבפ"י דהלכות מלכים הל' י' כתב רבינו אבל הכותי שנתן צדקה מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי כותים ע"כ דלפי מ"ש כאן דמשום שלום מלכות דוקא הוא דשרי איך התיר שם לסתם כותי גם מרן שם תמה על רבינו ז"ל שסתם דבריו והרב לח"מ וה"ר שלמה אלגאזי בס' רצוף אהבה בסימן רנ"ט והמל"מ ז"ל תמהו על מרן ז"ל דהרי רבינו ביארו כאן. ולענ"ד נראה דמשום הא לא איריא דאף שכאן ביארו מ"מ עדיין הסתירה עומדת כאמור והגם דמרן סתם תמיהתו מ"מ אין לתפוס עליו ששכח מ"ש רבינו כאן דאפשר דכונתו דלמה התיר שם לסתם כותי כיון דמהגמ' מוכח דמשום שלום מלכות דוקא הוא דשרי ומאי נפק"מ אם ביארו כאן סוף כל סוף שם לא היה לו להתיר סתם והרב לח"מ ז"ל כתב שם דרבינו סמך למ"ש כאן שהוא מקומו ע"כ. וקצת קשה דבאותו דין משמע דבסתם כותים קאמר שהרי חילק שם בין סתם בן נח שמקיים ז' מצוות והוא גר תושב כמ"ש שם פ"ח הל' י' לסתם כותים שאין מקיימין אותם ואיך נאמר דבמלך או שר דוקא הוא דקאמר אשר ע"כ היה נראה להניח דברי רבינו כפשטן וס"ל דמפני דרכי שלום מקבלין מכל הכותים דומיא דפרנסת ענייהם וכו' כמ"ש שם בסוף הפרק. ומה שנתן טעם כאן למלך או שר עדיפא מינה קאמר דהרי אית בה תרתי ונקט זה הטעם מפני שדרכו להעתיק דברי הגמ' ועוד הוסיף כאן תיבת בסתר דודאי משום שלום מלכות היא והמדקדק בדבריו שם בסוף הפרק יראה דקרוב הדבר בכוונתו ז"ל אלא דאותה צדקה תנתן לכותים משום ביבוש קצירה כמ"ש בגמרא:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות מתנות עניים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה