מעשה רקח על הלכות מתנות עניים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה יח
העומר שיש בו סאתים וכו'. הנה ראיתי להמל"מ ז"ל והפר"ח ז"ל שתמהו על רבינו למה השמיט הדין המוזכר בב"ב דף (ע"ג) [ע"ב] אמר רב הונא עומר שיש בו סאתים תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו תורת עומר עליו דשני עומרים שכחה שנים והוא אינם שכחה תורת גדיש עליו דתנן עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה ע"כ והו"ל לפסוק דין זה לעיל הל' י"ד וכו' והוא דיוק נכון ואמיתי. ומאי דאפשר על צד הדוחק דרבינו כתב כאן דרשא דושכחת ולא גדיש ולפי דרשא שהובאה בירושלמי אמתני' לבית הלל אם אחד מהן הוא של סאתים אין משלים השורה של ג' וכמ"ש הר"ש שם והוי דלא כרב הונא במקום ב"ה וכיון דאנן קי"ל ספק מתנות עניים לעניים לא רצה להקל בדבר ולכך השמיטו ודו"ק. ומ"ש בספרי רבינו
אע"פ שיש בשניהם סאתים בנוסח אחר כתב יד מוסיף הואיל ואין בכל אחד מהם סאתים: