מעשה רקח על הלכות מתנות עניים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה טז
שותפים שקצרו וכו'. כתב מרן ז"ל ירושלמי וכו' וגירסא מוטעית נזדמנה לו ז"ל אך הגירסא שלפנינו בירושלמי היא מכוונת לדברי רבינו ממש דקתני התם קצרו חצי השדה בשותפות וחלקו אינו מפריש משלו לא בתחילה ולא בסוף חזרו ונשתתפו וקצרו מפריש משלו שבסוף על של חבירו בסוף ולא משלו שבתחילה על של חבירו שבתחילה. והכי פירושו דכשחלקו לקח אחד מה שנקצר כבר שאין בו חיוב פאה כי הפאה אינה אלא בסוף והאחר לקח החצי שעדיין לא נקצר וזהו שאמר אינו מפריש משלו דהיינו אותו שלקח הקציר לא בתחלה דהיינו מה שנקצר ולא בסוף דהיינו אחר שיקצור האחר חלקו חזרו ונשתתפו וקצרו כלומר שקצרו החצי האחר מפריש משלו שבסוף על של חבירו בסוף כלומר על אותו חלק המגיע לקמה שנקצרה בסוף מזה על זה דהיינו שאותו שהגיע לחלקו בראשונה מזאת הקמה עכשיו שחזרו ונשתתפו צריך הוא להפריש עליו ועל חבירו שהרי עכשיו יש לחבירו חלק בזאת הקמה לא משלו שבתחלה וכו' כלומר אין צריך להפריש עוד על החלק שנקצר בתחלה דכיון שכבר נפטר ע"י החלוקה תו לא מחייב בפאה כלל וכן פירש המפרש שם והוא מסכים לדברי רבינו ממש: