מעשה רקח על הלכות מעשר שני ונטע רבעי· רבי מסעוד חי רקח
פרק יא · הלכה יז
הרי הוא [אומר] כאשר נשבעת לאבותינו. במשנה סוף מעשר שני אמרו הטעם מפני שאין להם חלק בארץ ושם פי' רבינו מדכתיב ואת האדמה אשר נתת לנו שהוא שייך לטעם המשנה וכאן שינה הטעם ולא עוד אלא שטעם זה הוא היפך מ"ש בפ"ד דהל' בכורים הל' ג' דהגר מביא וקורא שנא' לאברהם אב המון גוים נתתיך הרי הוא אב לכל האומות וכו' הן אמת דמרן ז"ל כתב שם דהשבועה היתה לזרעו של אברהם דוקא וקדמה לאב המון ולפ"ז יתיישב קצת פסוק זה שהביא כאן ע"פ פי' מרן ז"ל אמנם בעיקר הדין שם הם דברי ר' יהודה בירושלמי ופסקו כן שם להדיא.
אך קשה לי תרתי חדא דנראה היפך תלמודא דידן שהרי סוף פ"ב דמכות דף י"ט אמר רב אשי כיון דאיכא בכורי הגר דבעי למימר אשר נשבעת לאבותינו ולא מצי אמר לא פסיקא ליה ע"כ וידוע דרב אשי הוא בתרא ומארי דתלמודא ותו דבתוספתא פ"ק [דביכורים] קתני להדיא ר' יהודה אומר אומר כל הגרים כולן מביאין ולא קורין בני קיני חותן משה מביאין וקורין שנא' והיה כי תלך עמנו והיה הטוב וגו' ע"כ הרי דר' יהודה גופיה ס"ל דסתם גרים מביאין ולא קורין עד שזכיתי ומצאתי להתוס' בפ' הספינה דף פ"א שנרגשו מזה והסכימו דההיא דר' יהודה דהירושלמי אינה אלא על בני קני חותן משה ובהכי מסכים עם התוספתא וגמרא דידן וכן מצאתי להרמב"ן ז"ל שם אמנם לרבינו קשה טובא והן אמת דפשט הירושלמי מוכח דסתמא קאמר מ"מ כדי להסכימו עם התוספתא וגמרא דידן ולא ליפלוג ר' יהודה מדידיה אדידיה לא היה לו לפסוק כן ומלבד זה הרי רבינו הקדוש סתם בשתי מקומות דהגר מביא ואינו קורא ואם נאמר דר' יהודה לא אמר אלא על בני קני חותן משה ואתי שפיר סתמיות המשניות דאפשר דגם הם יודו לר' יהודה בבני קיני ולא פליגי הגמרא דידן כלל וכעת צל"ע וכבר ראיתי בשו"ת שי למורא סי' נ"ד ושו"ת שער אפרים ז"ל סי' י"ד שחילקו בין הא דמעשר לההיא דבכורים עיין עליהם גם בס' לחם יהודה ז"ל עמד בדברי רבינו וחילק גם הוא בין בכורים למעשר אך לא נתעורר גם הוא למה שכתבנו וצ"ע ומאי דנראה בדעת רבינו דכיון דבירושלמי יהיב טעמא דר' יהודה מהכתוב דכי אב המון דטעם זה כולל לכל הגרים ואמרו שם שעשו מעשה כר' יהודה אמטו להכי נמשך רבינו אחריו ופסק כן וצ"ע:
סוף הספר