מעשה רקח על הלכות מעשר שני ונטע רבעי· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה א
אבל אינו נאכל בירושלים אלא בפני הבית וכו' מפי השמועה וכו'. הכי איתא בפ"ק דמכות דף י"ט ואוקמוה כמ"ד קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא ומשו"ה מקשינן מעשר לבכור דאינו נאכל אלא בפני הבית. אך קשה דבספ"ו דהל' בית הבחירה פסק רבינו דקדושת ירושלים והעזרה קדשן לשעתן וקדשן לע"ל לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין בית בנוי ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין שם חומות ע"כ הרי ששם פסק דקדושה ראשונה קדשה גם לע"ל וגם פסק שם שאוכלים מעשר שני אפילו שאין שם בית והוא היפך מ"ש כאן ומצאתי להתוס' פ"ו דזבחים דף נ"ט שהקשו קושיא זו עצמה מדר"י דאמר מקריבים אע"פ שאין בית וכו' להא דר' ישמעאל וכו' ובאמצע הדיבור הביאו גירסת ספרים דגרסי בדרבינא שהיא המסקנא דההיא דמכות לעולם קסבר קדשה לשעתה וקדשה לע"ל ולא מיירי כלל בחובת העלאה אלא אם יכול לאכלו בזמן הזה או לא וילפינן אכילת מעשר מאכילת בכור דמה אכילת בכור בעיא מזבח משום דאיתקש בשרו לדמו אף אכילת מעשר בעיא מזבח ואין שום מעשר נאכל בזמן הזה וכו' ע"כ. נמצא דמ"ש רבינו בהלכות בית הבחירה היינו ביש שם מזבח והכי דייקי דבריו שכתב אע"פ שאין שם בית וכו' אע"פ שאין שם חומות דמשמע דבית וחומות ליכא אבל מזבח איכא ומ"ש כאן דבכור ומעשר שני אינו נאכל אלא בפני הבית הכוונה כלפי המזבח וסמך למ"ש במקומו והיינו טעמא נמי דבהלכות בכורות לא הזכיר דין זה מפני שסמך למ"ש בהלכות בית הבחירה בדין קדשים קלים שבכללן הבכור שוב זכיתי ומצאתי כדברי בס' קרבן חגיגה ז"ל ומטי לה נמי מס' ברכת הזבח ז"ל והוא פשוט ושם בתחילת דבריו הסביר דברי ס' התרומה שהזכיר מרן ז"ל עיין עליו: