מעשה רקח על הלכות מילה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה ב
ואם היו שם עומדים. משמע דמהלינן אפי' בפחות מעשרה ובאמת אין לנו גילוי בש"ס דליבעי עשרה דוקא והטור יורה דעה סימן רס"ה כתב בשם רב צמח גאון ובעל העיטור ז"ל דהיכא דאפשר עבדינן בעשרה והיכא דלא אפשר עבדינן בפחות מעשרה ע"כ ומדברי רבינו משמע שבמוהל וסנדק די מעיקר הדין דאם יש אחד הרי השנים אחרים יכולים לומר כשם שהכנסתו וכו'.
אשר קדש וכו'. פירוש ברכה זו עיין להרב ב"י יו"ד סי' רס"ה ובספר תניא ובמנהגים והביאו הרב ש"ך שם ושם הכריח ז"ל לומר צוה הצד"י בפתח והוי"ו בציר"י ושכ"כ באגודה בשם רבינו ז"ל אמנם אין כן מנהגינו ובאמת שעם כל מה שכתב הרב ש"ך ז"ל נוסח הברכה נראית יותר כמנהגינו דמתחילתה ועד סופה הכל שלא לנוכח דאשר קידש דהויא ההתחלה ולמען בריתו אשר שם בבשרינו שהוא הסיום כולו שלא לנוכח דלפי הנוסחא האחרת הויא רישא וסיפא בחד עניינא ומציעתא באנפא אחריתי.