אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב· רבי מסעוד חי רקח

פרק יג · הלכה ה

הלכה ד

היו חמריו וכו'. מרן ז"ל תמה דלמה השמיט מלהזכיר דרישא מיירי דוקא בשיכול לבא להם דרך עקלתון ותירץ שבכלל מ"ש והם מפחידים ליגע וכו' הוא עיי"ש ולענ"ד אכתי אם איתא היה לו לבאר ועוד דהתם מוקי לה רבי יצחק נפחא רישא במטהר חמריו ופועליו לכך ופריך אי הכי סיפא נמי ומתרץ דאין ע"ה מקפיד על מגע חבירו וכו' ורבינו לא הזכיר שטהרם לכך ואדרבה כתב

והן מפחדין ליגע דמשמע דהחששא היא משום נגיעתן גופה ולא משום נגיעת זולתן. לכך נראה דרבינו מפרש דלמסקנא דמלתא דכי קאמר להו לכו ואני אבא אחריכם מסמך סמכא דעתייהו תו לא בעינן לאוקמתא דר"י נפחא ולא לאוקמתא דבא להם דרך עקלתון, ולכך סתם רבינו וכתב היו חמריו ופועליו טוענין טהרות ועוברין לפניו להורות שדעתו עליהם ובודאי שהם מפחדים משא"כ כשאמר להם צאו ואני אבא אחריכם אז סמכא דעתייהו וכל עוד שאין רואין אותו סומכין על דעתם לומר שמא נתעכב ואין חוששין על הנגיעה ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה