אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב· רבי מסעוד חי רקח

פרק ז · הלכה ד

הלכה ג

זב שהיה מוטל וכו'. פ"ד דזבים ופי' שם רבינו וז"ל ופי' לארכן טמאין הוא שיהיה אורך הזב על רוחב הפונדיות והכסאות אשר יכלול אותו כולו ע"כ וכן נראה מלשונו כאן בחיבורו אך לא ידעתי איך יתכן בארכו לרחבן שיהא רובו על כל אחד מהספסלין ואפי' על אחד מהם ותו דהרי בסיפא דהך מתני' קתני דמקום הידים והרגלים והראש לא חשיב רוב וטהור כמ"ש רבינו ג"כ בדין זה דאין טמא אלא אותו שהגוף נשען עליו ותו דבתוספתא הביאה הר"ש ז"ל קתני זב שהיה מוטל על ה' כסאות לרחבן כולן טהורין שאין אחד מהם נושא את רובו וכו' ע"כ הרי להדיא כמ"ש דארכו לרחבן אין שם רוב הגוף בשום אחד מהם ונראה דלכך הר"ש והרא"ש והרע"ב כולם פירשו לארכן דכולן טמאים שאורך הזב לאורך הספסלין דפעמים שוכב על זה ופעמים על זה ולכך כולן טמאין ותמהתי על מרן והמבי"ט ז"ל שהזכירו פי' הר"ש ולא ביארו דעת רבינו איך יתכן פירושו ויש ליישב דעל רוחב הפונדיות שכתב ז"ל הכוונה שכשהוא מוטל ארכו לארכן נמצא שהרוחב שלו כולו דהיינו מראשו ועד רגליו מוטל לאורך הפונדיות וכעין זה מצינו לרש"י בשבת דף צ"ג עיי"ש ומסכים לשאר המפרשים ז"ל והתוספתא אף דמרן ז"ל לא הבין כן עיין עליו:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה