מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ה
יולדת שהיא מצורעת וכו'. משנה בנדה פ"ד והתוס' יו"ט ז"ל הקשה על רבינו מדתנן לה להך מתני' בפ"ה דעדיות ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים וכו' משמע דחכמים פליגי עליה וסברי או דאינה משנה כלומר דלא נשנית כלל או דמהפכינן דברי ב"ש לב"ה וכיון שכן לא הו"ל לרבינו לפסוק לחומרא עיי"ש והניחו בצ"ע וכ"כ שם בעדיות וברפ"ח דחולין עיי"ש ונראה דרבינו מפרש כמ"ש הרב עצמו בעדיות בשם רש"י ז"ל פ"ח דשבת דף ע"ז דהא דנשנו בשם רבי פלוני לאו דאיכא הני ותו לא אלא כשנכנסו לכרם ביבנה והעידו כל אחד על אותו שבידו העיד ר' יהודה על אלו וכו' ע"כ הכי נמי י"ל דס"ל לרבינו דאף דנשנו בשם ר' פלוני לאו משום דאיכא מאן דפליג עליה אלא משום דכל אחד קבל מה שבידו כמו שמצינו בכל אותו פרק ר' פלוני ור' פלוני ואין חולק על עדותן אלא באותם שמצינו בפירוש ועוד אפשר עם מ"ש שם בשם הראב"ד דאע"ג דאינך דיחידאי נינהו הנהו דמשכחנא בהו סתמא דמתני' הלכתא נינהו ע"כ הכי נמי י"ל לרבינו. ומ"ש בספרי רבינו
שכל הטמאים המשקים וכו' בדפוס מגדל עוז כתוב שכל המשקים הטמאים וכו':