מעשה רקח על הלכות מטמאי משכב ומושב· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה טז
ודם השותת מפיו וכו' היה מוצץ וכו'. כאן לא ביאר רבינו אם רקק דם בלא מציצה ובלא שתיתה מה דינו והר"ן ז"ל ביבמות הביא משם הרשב"א ז"ל דאם רקקה דם ואינה שותתת ולא מוצאת דאף בזו אפשר שתרוק דם בלא צחצוחי רוק כלל וכ"כ הרמב"ם ז"ל עכ"ל ונראה שהם דברי רבינו פ"ד דיבום וחליצה הל' כ"ג שכתב רקקה דם או שהיה שותת מפיה אינו כלום ע"כ וכ"כ הרב המגיד ז"ל שם אלא דקשיא לי דאם איתא למה חילקו בגמרא בין שותת למוצץ הו"ל לחלק בין רוקק סתם למוצץ ואתי שותת במכל שכן מרוקק סתם ואם נאמר דלא אמרו זה הרשב"א ורבינו ז"ל אלא להחמיר גבי חלוצה להצריכה רקיקה אחרת מלבד דגם שם איכא קולא דאתו למשרי חלוצה לאחים כמ"ש שם בגמרא תו נפיק מינה דגבי זב אם רקק דם בלא מציצה הו"ל לקולא והרואה יראה דיש פנים לכאן ולכאן: