מעשה רקח על הלכות מגילה וחנוכה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ה
אין מדליקין נר חנוכה וכו'. בגמ' דף כ"א אמרו מצותה משתשקע החמה והיא היא כיון דקי"ל לא מאחרין ולא מקדימין אלא שיש לדקדק כפי זה שיש קפידא שלא להדליקה אפי' קודם אם כן בערב שבת היכי ליעביד שצריך להדליקה מבעוד יום עכ"פ ורבינו לא דבר בזה כלל וראיתי להר"ן על דברי הרי"ף ז"ל שכתב וז"ל מצותה וכו' לאו למימרא שלא יהא רשאי להדליק קודם זמן זה דשבת יוכיח דצריך להדליק קודם וכו' אלא עיקר מצותה קאמר וכו' אבל מדברי בעל ההלכות ז"ל נראה דדוקא נקט משתשקע החמה ובערב שבת נמי מדליק אחר שקיעת החמה וכרב יוסף דאמר דמשתשקע החמה עד שהכסיף העליון והשוה לתחתון יום ע"כ. ורבינו גם כן דס"ל כהרי"ף ז"ל והוסיף עוד שאין מדליקין קודם שקיעת החמה ולא הזכיר מצוה כלשון הגמרא נראה שצ"ל על דרך הר"ן ז"ל אכן קשיא לי דאם אנו מחמירין בנר חנוכה שאינה אלא מדברי סופרין אנו מקילין בנר שבת טפי מכל שבת דעל כרחך בעינן הוספה מחול על הקדש דאליבא דמאן הויא דאורייתא וכבר כתב רבינו פ"ה דהלכות שבת שצריך להדליק מבעוד יום קודם שקיעת החמה דמשתשקע הוי בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה ואיך נכניס עצמינו בספק שבת שהוא במיתה לכך נראה לענ"ד בדעת רבינו דאין הקפידא בקדימה אלא כשנותן בה השיעור המצטרך למצותה בצמצום שנמצא שמקדים ההדלקה ממש אמנם אם נותן בה שמן יותר משיעור מצותה באופן שתשאר דולקת עד דכליא רגלא דתרמודאי שפיר דמי וגם בדברי הרי"ף ז"ל אפשר להעמיס כן עיין עליו בהורמנותיה דהר"ן ז"ל ובזה הכל מיושב. וחפשתי בספרים ומצאתי סברא זו בהרב ב"י סי' תרע"ב וגם הוא ז"ל שפסק שאין מקדימין ולא מאחרין פסק דצריך להדליק נר חנוכה קודם נר שבת הרי דעל כרחך מבעוד יום קאמר ושם ראיתי סברת הרב תרומת הדשן דאף על פי שמדליקין מבעוד יום מברכין משום דאי אפשר בענין אחר חשיבא הכשר מצוה עיי"ש וכן הכריח הפר"ח שם דמכיון דקי"ל דהדלקה עושה מצוה פשיטא דבעי ברוכי דאל"כ מאי אהני ע"כ שבח לה' יתברך ב"ה.
עבר זמן זה אינו מדליק. אפשר שכוונתו אינו חייב להדליק ונפקא מינה שלא יברך. ואם כן לאותם שמאחרין להדליק אחר הגבלת הזמן לא יברכו כלל בין לדעת רבינו בין לדעת הרי"ף ז"ל לכל הפירושים ועיין להרב המגידז"ל.
נשארה דולקת וכו'. עיין מ"ש הרב המגיד ז"ל ומכאן למד הרמב"ן וכו' ונראה לי אפילו כבה תוך זמנו וכו' ע"כ. הך ונראה לי קאי אהרמב"ן גופיה לא שהבין הרמב"ן כן מדברי ההלכות והוא מבואר הרבה ומעתה לא ידעתי באיזה כח הקשה עליו ריא"ז אשר סביב הרי"ף וז"ל וצ"ע בדברי הרמב"ן שהביא מגיד משנה פ"ד דחנוכה שכתב בשם רבינו שאפי' כבה הנר תוך זמנו שמותר להשתמש ממנו ומדברי רבינו לא משמע כן עכ"ל והדין עמו שמדברי הרי"ף לא משמע כן אמנם בדקדוק דברי הרה"מ ז"ל לפי האמור אין כאן שום תפיסה על הרמב"ן ז"ל.