מעשה רקח על הלכות מגילה וחנוכה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה יד
הוא אומר ברוך הבא וכל העם אומרים ברוך הבא. קשה טובא דבגמ' אמרו הוא אומר ברוך הבא והם אומרים בשם ה' מכאן לשומע כעונה ע"כ. ואיך כתב רבינו דכל העם אומרים ברוך הבא ותו דלדעתו אזדא לה הילפותא דשומע כעונה והרב לח"מ הניחו בצ"ע וראיתי להרב חיים אבואלעפיא נר"ו שתירץ דרבינו מפרש דהעם לא היו אומרים בשם ה' וסומכים על שליח ציבור מזה ילפינן דשומע כעונה ע"כ. ואני בעניי נפלאו ממני דבריו אלה שאם כוונתו למ"ש בגמ' אין לה משמעות זה כלל דהגמ' קאמרה להדיא דהעם היו עונים בשם ה' ואם כוונת הדברים למנהג קדמון קודם רבא מאי איריא למילף שומע כעונה מהך תיפוק לי דבכל ההלל היו סומכים על הש"צ שהרי לא היו כופלים העניינים אלא היו עונים הללויה על כל דבר ואי משום דהתם עכ"פ היו עונים וילפותא שלנו צריכה להיכא דלא ענה כלל תקשה דמנין לנו שלא היו עונים הללויה במלת בשם ה' לפי פירוש זה והיו שותקים לגמרי מה שלא מצינו כן בכל ההלל לפי המנהג קדמון ועכ"פ היה לו לרבינו להזכירו כיון דחידוש הוא והרב שמות בארץ כתב דלפום מ"ש רבא גופיה לקמיה לא לימא אניש ברוך הבא והדר בשם ה' נראה דלא נכון לעשות כן דהוי כמוציא שם שמים לבטלה ואף דרב ספרא פליג עליה היינו דוקא באדם אחד דמסתברא דהוי אסוקי מלתא אבל בשנים כי הכא מחזי להקהל כשאומרים בשם ה' לבד כמוציאים שם שמים לבטלה ושומע כעונה נפקא לן מברכת ההלל דהש"צ מברך וכל העם שומעים ע"כ. ובהא דכתב דשומע כעונה נפקא לן מברכת ההלל אין נראה דעכ"פ צ"ל דהיו עונים ברוך הוא וברוך שמו אמן על הברכה והילפותא של הגמרא היא כשאינם עונים כלל דאם עונים איזה דבר כבר נפקא לן מהללויה תניין כדאיתא בש"ס ותו דכיון שעונים הרי הם כמברכים ודאי ואין בה שום ספק לגבי ש"צ ולזה נראה דילפינן לה מקרא דר' שמעון בן לקיש משום בר קפרא מנין לשומע כעונה דכתיב את הדברים אשר קרא יאשיהו וכו' והוא הדין להלל וכל מילי אכן האמת אגיד דלכל הפירושים קשה אמאי היו עונים בפסוק זה של ברוך הבא לדברי רבינו בין במנהג הקדום בין לדברי הש"ס לדעתו ז"ל דאין שום שייכות וילפותא בפסוק זה וצל"ע.
ואם המקרא וכו'. שם והפר"ח סי' תכ"ב כתב דקטן אפילו הגיע לחינוך אינו מוציא אחרים ידי חובתן אע"פ שהלל מדרבנן וכו' ע"כ. אמנם האור זרוע הביאו הרב כנסת הגדולה שם כתב שמוציא עיין עליו.