מעשה רקח על הלכות מגילה וחנוכה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה ד
כל שחייב. בגמ' אמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הם היו באותו הנס ופירש רש"י שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להבעל להגמון תחילה ועל ידי אשה נעשה הנס ע"כ. ובמגילה דף ד' אהך מימרא דריב"ל פירש ז"ל שאף על הנשים גזר המן להשמיד וכו' והשמיט דע"י אסתר נעשה הנס כי הכא והתוס' שם הביאו דרשב"ם פירש ע"י אסתר בפורים וע"י יהודית בחנוכה ובפסח שבזכות צדקניות שבאותו הדור נגאלו והקשו עליו ז"ל מלשון שאף הם דמשמע שהם טפלות וכתבו ז"ל כדברי רש"י ובפסח שהיו משועבדות ובחנוכה שהגזרה היתה מאד עליהם וכו' ע"כ. וכדברי רשב"ם פירש הסמ"ג ז"ל בהלכות חנוכה והרא"ם ז"ל הקשה עליו קושית התוס' מלשון שאף הם ועוד דשלש סעודות שחייבות הנשים מהיכן כיון דהמן לא בא בזכותם עיין עליו ונראה לענ"ד עמ"ש הר"ן פרק כל כתבי דכיון דאיתקוש לזכירה מכ"ש שמירה לכל מילי דחיוב שבת איתקוש וא"כ התם אין צורך לטעם דאף הם היו באותו הנס דומיא דאכילת מצה וסוכה וארבע כוסות ולקושית אף [הם] י"ל משום דלעולם הנשים הם טפלות לאנשים אמנם לרש"י ז"ל אכתי הוא מגומגם דבחנוכה הביא הב' טעמים ובפורים אחד ועיין להרא"ם ז"ל. ומאי דאפשר בדעת רש"י דס"ל דגבי פורים לא נקרא כ"כ ע"י אשה כמו גבי חנוכה שיהודית היא עצמה הרגה את האויב ויותר נראה דבפורים לא חש להזכירו דחדא מנייהו נקט כיון דמבואר בכתוב הוא. ולקושית הרא"ם על רש"י שהביא השני טעמים שנראה כמסופק אפשר לפרש דכולא חדא מלתא קאמר דע"י שגזרו על הבתולות הנשואות שיבעלו להגמון תחילה מצאה מקום אשה אחת להורגו בקל.
להדליק נר של חנוכה. הנה הרב ב"י זלה"ה העתיק להדליק נר חנוכה גם בשולחנו הטהור כתב כן והפר"ח ז"ל כתב עליו דכן היא עיקר הנוסחא המדוקדקת ע"כ. ועוד כתבו בשם רש"ל דצ"ל שלחנוכה תיבה אחת עיין עליו ואני אומר כי לא כן אנכי עמדי כלל שהרי בש"ס ומסכת סופרים פרק כ' הלכה י' והרי"ף ורבינו והרא"ש והטור ובעל הלבושים והרוקח וסמ"ג והרא"ם כל אלו הנביאים מתנבאים בסגנון אחד לומר של חנוכה בשתי תיבות וראיתי עוד בספר הלכות גדולות כי ידוע שכל דבריו דברי קבלה ומצאתי הגירסא של חנוכה והוצרכתי ליה מכח דברי הרב ב"י זלה"ה אכן אחרי רבים כתיב ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות מכ"ש דהרב ב"י גופיה או"ח סי' רס"ג העתיק להדליק נר של שבת וכ"כ ז"ל גם רבינו פ"ה דשבת העתיק כן ונראה שגם כפי הדקדוק לא כיון הפר"ח ז"ל דנר לפעמים בא סמוך ולפעמים בא מוכרת ולכך על כרחך לומר של חנוכה כמבואר.