מעשה רקח על הלכות מגילה וחנוכה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה יב
וצריך הקורא וכו'. ואם תאמר אמאי לא הזכיר רבינו דצריך לממתחא לוי"ו דוייזתא ופירש הרא"ש ז"ל די"א בכתיבתה וי"א בקריאתה והרב המגיד ז"ל לא תירץ על זה וראיתי בשיירי כנסת הגדולה שכתב דרבינו ס"ל דמימרת ר' יוחנן דאמר צריך למימתחיה לוי"ו דוייזתא היא נכללת בכלל מימרא דרבי אבא דמן יפו שאמר דעשרת בני המן ועשרת צריך לאומרם בנשימה אחת דמידי הוא טעמא דר"י אלא לאורויי דבחדא זקיפא איזדקיפו עדיפא מינה קאמר רבי אבא דמן יפו דכולהו בהדי אהדדיה נפקי נשמתייהו וכיון דהביא מימרת רבי אבא נפטר ממימרת ר"י וכו' וזהו שכתב ז"ל להודיע שכולם נהרגו ונתלו ובגמ' לא אמרו אלא נפקי נשמתייהו וכו' עיי"ש ונכון.
קורא ופושט כאיגרת. משמעות הדברים שא"צ לפושטה כולה קודם קריאתה שהרי קורא ופושט קאמר דמשמע דקורא תחילה ואח"ז פושט מה שקרא ועוד דמדכתב אח"כ וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך דאף דהפשט הוא שיש לו לכורכה כולה דוקא קודם הברכה מ"מ שמעינן מינה נמי דקודם הקריאה א"צ לפושטה כולה דתיבת כולה לא הוזכרה בדבריו ז"ל אלא בגמר הקריאה וכן משמעות רבינו האיי גאון אמנם התוס' דף ד' ד"ה פסק וכו' כתבו להדיא וכשרוצה לקרות פושט את כולה קודם כאיגרת אבל לא גולל וקורא כמו ס"ת ע"כ. והרב כנסת הגדולה סי' תר"ץ כתב בשם מהרי"ל כתבו הקדמונים לפושטה קודם קריאה ואפשר דחובה הוא אפילו מה שקרא כבר דמאי דהוה הוה לא יכרוך כ"ש מה שקורא בו ע"כ. ובשיירי שם הזכיר גם דברי הלבוש אך כתב דיש ליזהר שלא תהא נגררת ע"ג קרקע דאיסור גמור הוא וכ"כ הפר"ח ז"ל.
וכשיגמור וכו'. בנוסח אחר כת"י כתוב וכשיגמור חוזר ופושטה וכורכה כולה וכו'.