מעשה רקח על הלכות מגילה וחנוכה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה יג
אין קוראין וכו'. שם דף ד' ועיין מ"ש פ"ב דשופר דין ו'. ובענין טלטול המגילה בשבת השיירי כנסת הגדולה סימן תרפ"ח נסתפק בדבר ונטה להחמיר וכ"כ בסימן ש"ח גם הפר"ח ז"ל כתב דמסתברא לאסור אף דהוה נראה לענ"ד להקל דלא דמי לגט דלא חזי לקרות בגופו משא"כ מגילה דחזיא לקרות בגופה כמו קריאות אחרות אכן מ"מ אין להקל בדאפשר.
ושואלין ודורשין וכו'. שם אמר ר' יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום מאי איריא פורים אפילו יו"ט נמי דתניא משה תיקן להם לישראל וכו' פורים איצטריכא ליה מהו דתימא נגזור משום דרבה קמ"ל ופי' רש"י משום דרבה דגזר לקמן בקריאת מגילה שמא יעבירנה ארבע אמות ברה"ר אף כאן נגזר דרשא אטו קריאה ע"כ. וכתבו התוס' ד"ה פורים שחל להיות בשבת דוקא בשבת לפי שאין קורין המגילה משום גזרה דרבה אבל בחול אין צריך שהרי קורין המגילה וטפי איכא פרסומי ניסא ע"כ. ולכאורה קשה טובא דא"כ מאי פריך מאי איריא פורים וכו' כיון דריב"ל לא דבר אלא כשחל בשבת דוקא אבל אם חל בחול אין שואלין וכו' ואם נאמר דהמקשן לא הבין כן מ"מ אמאי לא תירץ לו דכוונת ריב"ל לא נחית אלא לאשמועינן דדווקא כשחל בשבת אבל חל בחול אין שואלין וכו' מטעם דהרי קורין המגילה ונראה שהתוס' ז"ל נרגשו מזה שכתבו בד"ה מאי איריא פורים וכו' נ"ל דהכי פירושו מאי איריא פורים דאין דורשין בו מקודם לכן ל' יום דמשו"ה [בו ביום] לידרוש אפילו ביו"ט דדרשינן ל' יום לפניו אפ"ה דורשין בו ביום וכו' ע"כ. נמצא דהמקשן הקשה לו כן דמשום דלא ידע טעם החידוש של ריב"ל ואהא מתרץ ליה דחידושו הוא דהוה אמינא דליתסר גם הדרשה אטו הקריאה כמ"ש רש"י ז"ל מעתה יפה כיון רבינו במ"ש כדי להזכיר שהוא פורים דהיינו כדברי התוספות ממש דכשחל בחול א"צ לזכרון דהא איכא קריאת המגילה גופה ואחרי המחילה הראויה מהרב לח"מ ז"ל שהבין הסוגיא כפשוטה והקשה על רבינו בזה ותירץ גם כן בהבינו דכשחל בחול גם כן שואלין ודורשין ותמיהני איך לא הציץ בדברי התוס' ז"ל שהוא ג"כ דעת רבינו עיין עליו.