אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות· רבי מסעוד חי רקח

פרק ט · הלכה יז

הלכה טז

במה דברים אמורים וכו'. פסחים דף ע"ו פלוגתא דרב ושמואל ואף דבעלמא קי"ל כוותיה דרב באיסורי הכא פסקינן כשמואל משום דתניא כוותיה וכמ"ש רש"י שם אלא דהרב לח"מ ז"ל בפרקין ופ"ח דהל' קרבן פסח הקשה על רבינו גבי נטף מרוטבו על החרס ועל הסולת דאמאי לא ביאר בחרס וסולת רותח כאוקמתת הש"ס לשמואל והניחו בצ"ע ובאמת שגם הרע"ב ז"ל בפי' המשנה ביאר מתניתין בחרס וסולת רותח ועוד כתב דאותו קומץ ישרפנו כשאר קדשים ורבינו כתב שם שישליכנו משמע שאין צריך לשורפו והוא תימה דכיון דהפסח הוא כשאר קדשים למה ישליכנו. ובדוחק היה אפשר לומר דס"ל דאין קדושה ברוטב כלל ולקושיא ראשונה לפי חומר הנושא אפשר דכיון דלא אוקמו הכי בגמרא אלא כי היכי דלא תקשה מתניתין אשמואל דאמר בכל האיסורין תתאה גבר כבר השמיענו זה רבינו בפרקין ודוחק ולמ"ש מרן שם דלשון קליפה לא שייך בסולת כך הוא האמת אבל רש"י ז"ל בגמרא נקט נמי לשון קילוף בסולת עיין עליו. וראיתי להסמ"ג לאוין שכ"א שהעתיק ההיא דנטף מרוטבו על החרס וכו' והשמיט ההיא דנטף על הסולת ולא ידעתי למה גם בירושלמי נתקשיתי שכתוב שם דבצוננת אסור עיי"ש.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה