מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה יז
כל הנבלות וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו מהסוגיא דפ' קדשי מזבח וכו' והרב המגיד ז"ל תמה עליו דאם כוונתו להשיג על רבינו שפסק דאין איסור חל על איסור היה לו להשיג בכל מקום שפסק רבינו כן וכו' ואם הוא סבור שאע"פ דבעלמא אין איסור חל על איסור גבי נבילות וטמאים חל איסור על איסור (והיא סברת התוס' שם מדגלי קרא וחלב נבלה וכו' ובא איסור נבילה וחל על איסור טרפה וה"ה טמאה עיין עליהם) לא משמע ודאי הכי כלומר אין לפסוק כן כלל דהא הו"ל שני לאוין חלוקין וכו' דהיינו מ"ש הרה"מ בפסקא הקודמת ואחרי זה וכו' והרב לח"מ ז"ל כמעט שעשה הרה"מ שלא ראה דברי התוס' ושלא הבין כוונת הראב"ד וכבר נתבאר היטב למעיין בקל. אך למ"ש הרה"מ ומשמע דר' מאיר ור' יהודה הוא דפליגי על אותו דבר וראיתי להרמ"ע מפאנו ז"ל סי' קס"ג בדף קכ"א שתמה עליו דר"מ ס"ל בכמה מקומות דאין איסור חל על איסור ע"כ ואולי ט"ס הוא בדברי הרה"מ ז"ל.