מעשה רקח על הלכות כלי המקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק י · הלכה י
עשו בבית שני אורים ותומים וכו'. כתב מרן הקדוש הכי משמע מדאמרינן פ"ק דקדושין דבבית שני בקשו חכמים [אבנים] לאפוד ע"כ. והקשה עליו הרב לחם יהודה ז"ל דלמה הוצרך להביא ראיה משם והוא מוכרח מעצמו כדי שלא יהא מחוסר בגדים וכו' גם אין משם ראיה דעיקר אורים ותומים הוא על שמות השבטים והאבות שבאבני החשן לא על האבנים שבאפוד כמ"ש רבינו בפרק הקודם גם מ"ש מהסמ"ג אינו ניתן לדברי רבינו דהסמ"ג ס"ל דאורים ותומים היינו השם המפורש כמ"ש בפ"ט הל' ו' עיי"ש עכ"ל לקושייא ראשונה הדבר פשוט דלא נחית מרן ז"ל אלא לדיוק לשון רבינו שכתב לשון עשיה ולא כתב בבית שני היו אורים ותומים ולכך הביא מההיא דקדושין ולקושיא שניה י"ל דאורים ותומים נקראו אפוד כמ"ש בשמואל א' כ"ג הגישה האפוד וכן בפרק ל' הגישה נא לי האפוד וכן נראה מדברי רבינו סוף הפרק וכיון שכן מ"ש בפ"ק דקדושין היינו על כל האבנים שהיו צריכין לחשן ואפד ולקשיא שלישית י"ל דלא נחית מרן אלא לסיועי לדברי רבינו שא"א בלתו דאל"כ הו"ל מחוסר בגדים וק"ל: