אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות כלי המקדש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ח · הלכה ג

הלכה ב

ושתי כתנות אחרות היו לו. כן העתיק מרן ז"ל וציין משנה פרק ג' וקשה דשם לא נמצא דין זה ולישנא דמתניתין דף ל"ד בשחר היה לובש (הנדויין) [פלוסין] של י"ב מנה ובין הערבים [הנדויין] של ת"ת זוז (י"ב מנה) ופירש"י בשחר בגדים שלובש וכו' ע"כ הרי דכולן שוין והכי מוכח בגמ' דיליף לה מבד בד בד בד ד' פעמים וכן הקשה המל"מ ז"ל והניחו בצ"ע. ומאי דנראה לענ"ד דרבינו מפרש לה בכתנת דוקא מכח מ"ש שם תני רב הונא בר יהודה ואמרי לה רב שמואל בר יהודה אחר שכלתה עבודת ציבור כהן שעשתה לו אמו כתנת לובשה ועובד בה עבודת יחיד ובלבד שימסרנה לציבור וכו' ר' ישמעאל בן פיאבי עשתה לו אמו כתנת של מאה מנה וכן ר' אלעזר בן חרסום עשתה לו אמו משתי רבוא וממנה למד רבינו שזה החשיבות דקתני מתני' קאי אכתנת דוקא שהוא החשוב שבד' בגדים ומפרש בד אחרון לכתנת שהוא המובחר שבהם. וקרוב לזה מצאתי להרמ"ע מפאנו ז"ל סי' ק"ב ודייק לה מהפסוק דכתנת בד קדש ילבש דקפיד קרא אכתנת ועוד כתב שם דתיבת אחרות שכתוב בדברי רבינו היא טעות סופר עיי"ש והדין עמו דמתיבת אחרות משמע דשלשה היה לובש וזה מנ"ל אמנם מרן ז"ל העתיק אחרות וכן הקשה המל"מ ז"ל ולא תירץ כלום עיין עליו והקרוב אלי דבאיזה מקום מצאו רבינו דרב גובריה:

ומקדיש התוספת. כתב מרן ז"ל דכן משמע שם בגמרא והקשה המל"מ ז"ל דלא מצא שם אפילו רמז לזה עיי"ש. ולענ"ד נראה עם מ"ש שם בפירוש המשנה וזה לשונו ואומרם אם רצה להוסיף מוסיף משלו ובתנאי שיתנו אותו התוספת להקדש ע"כ והיינו מ"ש בגמ' ובלבד שימסרם לצבור ומסירן לציבור קרי ליה הקדש וזו היא כוונתו כאן דמקדיש התוספת כלומר שימסור לציבור וכמ"ש בהל' ז' עיין שם שהוא מבואר:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות כלי המקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה