מעשה רקח על הלכות כלי המקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ה
מת לו מת וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו דלמה כתב שאינו יוצא מפתח ביתו דהויא דלא כמאן וכו' ע"כ. ונראה לענ"ד דאין צריך לתמיהא זו דמדיהיב טעמא ר' יהודה דאגב מרריה דילמא מקרי ואתי ונגע מבואר מעצמו דמן המקדש דקאמר לאו דוקא ומשום דעיקר ישיבתו בבית המקדש קאמר הכי דאל"כ כיון דטעמא דילמא מקרי ונגע מה לי מביתו מה לי מבית המקדש ובספ"ז דהל' אבל כפל רבינו דין זה ומרן ז"ל הקשה על רבינו ותירוצו עולה כמ"ש כאן והרב לח"מ ז"ל הקשה עליו שדבריו סותרים למ"ש כאן עיין עליו והדבר מבואר דלתירוצו שם בהכרח צ"ל דפסק כר"י ואין כאן סתירה כלל עיי"ש:
הסגן מימינו וכו'. מרן ז"ל הקשה דלמה השמיט רבינו מ"ש בגמ' אבל משוח שעבר לא אתי גביה מאי טעמא חלשא דעתיה סבר קא חדי בי ע"כ. לא זכיתי להבין קושיא זו דהא מכיון שרבינו לא הזכיר בזו אלא סגן וראש בית אב כמ"ש בדין הקודם מינה דמשוח שעבר לא ואי משום שהיה לו להזכיר הטעם נראה דאין בזה קפידא דאין נפקותא לענין דינא: