אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות כלי המקדש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יט

הלכה יז

כהן גדול המשוח קודם למרובה בגדים. ברייתא בשלהי הוריות לענין שביה ורבינו כתב סתם דהוא הדין לכל דבר ובשו"ת הרמ"ע מפאנו ז"ל סי' ק"ב נשאל דבמאי עסקינן אי בבית ראשון נמשחיה ואי בבית שני מי איכא משוח והשיב ז"ל לעולם בבית ראשון ובנתרבה ביום הכיפורים שאין משיחתו דוחה לא שבת ולא יו"ט ע"כ. ולכאורה דבריו תמוהים חדא דמנ"ל שאין משיחתו דוחה יום הכיפורים אפילו אם יארע בשבת הוא מכיון שהותרו כמה מלאכות והם בכהן גדול דוקא פשיטא שתדחה המשיחה דצורך גבוה היא ותו דמרובה בגדים מנ"ל שהיה נוהג בבית ראשון כלל דזה לא הותר אלא בבית שני מחמת העדר שמן המשחה כמ"ש רבינו פ"א הל' ח' ואי ממ"ש פ"ק דיומא אמתני' דמתקנין לו כהן אחר פשיטא אירע בו פיסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פיסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו ומסיק רב פפא עבודתו מחנכתו מי לא תניא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ה"נ עבודתן מחנכתו ע"כ וכן פסק רבינו פ"א דעבודת יום הכיפורים הרי דלא היו רשאין למשחו בשמן המשחה ולא מצאו תיקון אלא ע"י העבודה אך נראה דאין זה הכרח דהרי גופא דמתני' לא איירי אלא בבית שני דאין שם שמן המשחה דקתני מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין ומוכח בגמ' התם דקורין לה שם זה מתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל י"ב חודש כפרהדרין הללו לפיכך היו קורין אותה פרהדרין ופי' רש"י שכהני בית שני היו עומדים ע"י ממון שנותנים על כהונה גדולה למלכי חשמונאי ע"כ. וכיון דמתני' בבית שני איירי ממילא שמה שאמרו בגמ' עלה קאי ומפני שלא היה שם שמן המשחה אמרו שקודם תמיד של שחר מחנכין אותו בח' בגדים.

ומזה קשה ג"כ להרב באר שבע ז"ל בשלהי הוריות שנראה שהבין מזאת הסוגיא דאין המשיחה דוחה יום הכיפורים וכבר הוכרחנו דהך סוגיא בבית שני דוקא היא וכ"מ מפורש בפי' רש"י בנזיר דף מ"ז שכתב וז"ל ומשוח שעבר כלומר קודם שנגנז שמן המשחה אירע קרי בכהן גדול ומינו אחר תחתיו ומשחוהו וכו' ע"כ. וכ"כ התוס' שם ועוד נתעצם הרב באר שבע להקשות דאיך יתכן בעולם כהן משוח ומרובה בגדים בהשואה אחת ובזמן אחד דאם אירע במשוח פיסול ומכח זה מינו המרובה בגדים א"כ הו"ל למימר כהן משוח שעבר קודם למרובה בגדים ומדקאמר סתם משמע דבשוין איירי וזה לא יתכן והנה התוס' שם כתבו דמשוח ומרובה בגדים משכחת לה בדור אחד כגון שנמשח לכהן גדול ושוב נגנז שמן המשחה ואירע קרי למשוח ביום הכיפורים ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים אלא שהקשו ע"ז דא"כ הו"ל למימר משוח חזי לעבודה וכו' ע"כ והיינו משום דבסופא דאאיך קתני משוח שעבר ומרובה בגדים וכו' מכלל דרישא בדחזי קאמר אמנם בברייתא דידן דאין שם חלוקא זו שפיר מצינן לפרושה הכי דהמשוח נפסל מחמת קריו או שאר הטומאות ומינו אחר בשמונה בגדים כגון שאירע הפיסול קודם תמיד של שחר והרי שניהם בדור אחד.

ואין להקשות ממ"ש רבינו אח"ז

דמרובה בגדים העומד לשרת קודם למשוח שעבר מחמת קרי די"ל דההיא בשעדיין לא נטהר המשוח ולכך המרובה בגדים עדיין הוא משרת והוא קודם ורישא איירי בחזר לכשרותו דאז קודם למרובה בגדים:

ומשוח מלחמה קודם לסגן. בהגהות מהרמ"ע ז"ל כתב יד מצאתי שכתב וז"ל תימה שהרי בפ"ב דתענית אמרינן בת כהן גדול שואלת מבת סגן ובת סגן שואלת מבת משוח מלחמה בת משוח מלחמה שואלת מבת כהן הדיוט עכ"ל. ומעין קושיא זו הקשו בנזיר דף מ"ז איבעיא להו משוח מלחמה וסגן אי מנייהו עדיף משוח מלחמה עדיף דחזי למלחמה או דלמא סגן עדיף דחזי לעבודה וכו' ותירץ דלהחיותו משוח מלחמה עדיף מאי טעמא דתלו ביה רבים ולענין טומאה סגן עדיף ע"כ נמצא דכאן לענין קדימה ודאי דמשוח מלחמה עדיף משא"כ לדבר אחר סגן עדיף שהרי אמרו שם למה תקנו סגן לכהן גדול שאם אירע בו פיסול נכנס ומשמש תחתיו א"כ הרי הוא ככהן גדול והוא קרוב לו לכך שואל את בתו ממנו ואפשר עוד דכיון דכהן גדול צריך לגדלו משל אחיו ושיהא גדול מכלם בעושר כמ"ש רבינו בפ' שאח"ז מעתה גם הסגן צריך בהכרח שיהא עשיר ביותר דמגדולת העבדים גדולת האדון נודעת:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות כלי המקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה