מעשה רקח על הלכות כלי המקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה ז
ואינו נכנס לעבודה עד שיגדיל ויהיה איש. עדיין לא נתלחלח הדיו שכתב רבינו
שאינו נכנס לעזרה לעבודה עד שילמוד ה' שנים וכו' עד שלשים וכבר תירץ מרן הקדוש ג' תירוצים. ולענ"ד נראה עוד ע"פ מ"ש רבינו בריש פרקין דמצות עשה על הלוים בין רצו בין שלא רצו עיי"ש. והכא אשמועינן דזה המ"ע לא חייל עליו לגמרי עד שילמוד ה' שנים ויגיע לשלשים אמנם התחלת חיובו ודאי דמשנעשה איש הוא וכן זכיתי ומצאתי להרדב"ז שנדפס מחדש ח"ב סי' צ"ח. אלא דקשה טובא דמרן ז"ל כתב דדין זה הוציאו מדתנן פ"ב דערכין אין קטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלוים עומדים בשיר וכו' ע"כ משמע דקטן כפשוטו קאמר דהיינו שלא הביא שתי שערות דאי בהביא שתי שערות הא לא הותר אלא בשעה שהלוים עומדים בשיר ורבינו התיר סתמא אלא ודאי דבלא הביא שתי שערות קאמר ובפ"ה הל' ט"ו הביא רבינו דין זה גבי כהן וז"ל כשיגדל הכהן ונעשה איש הרי הוא כשר לעבודה וכו' ואינו נכנס לעזרה לעבוד תחילה אלא בשעה שהלוים אומרים שירה ע"כ וכבר השיגו הראב"ד ז"ל דהך דינא איתיה במשנה לענין לוי ורבינו העתיקו לענין כהן ומרן ז"ל תירץ דרבינו מפרשה ג"כ לענין לוי והוא הדין לכהן דמאי שנא וצ"ל לדעת רבינו דקטן דתנן היינו שהביא שתי שערות דאילו פחות מכאן פסול הוא לעבודה ע"כ והוא היפך מ"ש כאן דקטן הוא כפשוטו ותו אי לענין לוי מתניא איך העתיק רבינו הדין בכהן ולא הזכיר הלוי כלל ותלי תניא בדלא תניא. וי"ל עם מ"ש מרן ז"ל שם דמדתנן לעבודה משמע דמיירי בכהן דאילו בלוי שאומר בשיר אינה עבודה אלא עבודת עבודה ע"כ נמצא דבהך מתני' פתיך ותני כהן בהדי לוי מפני שדינן שוה בזה ולכך רבינו לא נזהר בדבריו לבאר הדין גבי לוי ודי לו במה שביארו גבי כהן וכן עיקר הדין דקטן כפשוטו הזכירו כאן וילמד שם מכאן והמשנה דקתני קטן הכי מפרשה לדעתו ז"ל ותו דמרן ז"ל כתב שם לשון דוצ"ל כלומר דאף דסתם קטן היינו שלא הביא שתי שערות וכמ"ש הוא עצמו כאן מ"מ הכא צ"ל דרבינו מפרש דקטן בשנים קאמר אף שכבר הביא שתי שערות וכאילו מתני' לצדדים קתני מכח דיוק דעבודה דקתני ועיין עוד להפר"ח והרב לחם יהודה ז"ל: