אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות כלי המקדש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג · הלכה ג

הלכה א

לוי האונן וכו'. ילקוט דף רמ"ה ר' יעקב יכול יהיו הלוים [אסורים] באנינה לשיר ת"ל כאלה אני אסור באנינה ואין הלוים אסורים באנינה לשיר. ומ"ש בספרי רבינו

שאין עולה על הדוכן נוסח אחר כתב יד קדמון שאין משיאין לכהונה וכו':

שעיקר השירה שהיא עבודתה בפה. לכאורה קשה טובא דלקמן הל' ו' פסק דחליל דוחה שבת מפני שהוא חליל של קרבן וחליל של קרבן עבודה היא ודוחה את השבת ע"כ. משמע דאתי כמ"ד עיקר שירה בכלי ומשו"ה דחי שבת וידוע שהתוס' ז"ל הקשו קושיא זו בערכין דף י"א ד"ה לא דכו"ע וכו' ותירצו דההיא דבי"ב יום בשנה ר' יוסי בר יהודה היא ע"כ ואין תירוץ זה עולה לדברי רבינו שהרי פסק לשתיהם אמנם בסוכה דף נ"א ד"ה כתנאי תירצו משום דאין שבות במקדש ובס' לחם יהודה ז"ל כתוב שזו היא דעת רבינו עיין עליו. ולענ"ד נראה הדבר רחוק מאד דאם איתא דטעמא משום שבות ולעולם דעיקר שירה בפה איך כתב רבינו דחליל של קרבן עבודה היא ודוחה שבת דמשמע דאף אם היתה אב מלאכה גמורה דוחה שבת כיון דעבודה היא והטעם כמ"ש הרשב"א שם דקרוב היה שיתקלקל הכלי זמר וצריכין לתקנו גם ראיתי לרבינו פ"י דשבת הל' ו' שכתב נימת כינור שנפסקה קושרין אותה במקדש אבל לא במדינה משמע דאף קשר של קיימא שהוא אב מלאכה שרי וכן פירש רש"י שם וא"כ ס"ל לרבינו דצורך קרבן לגמרי קאמר כפשט דבריו ז"ל. שוב ראיתי להרב קרית ספר ז"ל שכתב וז"ל וחליל נמי הוה דחי שבת אע"ג דלא הוי מדאורייתא דליכא כלי שיר מדאורייתא אלא חצוצרות ואפ"ה בשעת קרבן הוה דחי שבת החליל כדאמרינן דליכא אלא שבות בעלמא ע"כ:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות כלי המקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה