מעשה רקח על הלכות כלי המקדש· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה י
והוא שיסוך ממנו בכזית. ידוע מ"ש הראב"ד ז"ל ומרן ז"ל הליץ בעד רבינו דר' יהודה דיליף נתינה בכזית היינו סיכה נמי והא דמסיים רב יוסף אבל סיכה לממשח מלכים וכהנים דברי הכל בכל שהו היינו במושח מלכים וכהנים שלא נמשחו וכו' ע"כ והקושי הגדול מבואר ועיין עוד להרב באר שבע ובס' צרור החיים ז"ל.
ובקוצר השגתי נראה לענ"ד דרך אחר והוא קרוב לדברי מרן הקדוש ויתורצו כל הקושיות והוא דמוכרח לומר דרבינו הבין דכי יליף ר"י לנתינה שהיא בכזית היינו לומר דסיכה יליף מנתינה וכדברי ר' מאיר אלא דר"מ יליף נתינה מסיכה דהוי בכל שהו ור"י יליף סיכה מנתינה ומאי דקא יליף ר"מ נתינה מסיכה ולא אמר סתמא דסיכה בכל שהו לא בא אלא לאפוקי מדרשת ר"י וכי קאמר תלמודא אבל סיכה לממשח מלכים וכהנים דברי הכל בכ"ש הכוונה למשיחה שצותה תורה למשוח המלכים והכהנים דלא בעינן כזית דאף דר"י מפרש להך סיכה בכזית מ"מ היינו דוקא לענין חיוב הזר דביה איירי קרא אבל עיקר המשיחה דהיינו סיכה מודה ואזיל דלא בעינן כזית אלא בכ"ש כלומר דאין לו שיעור כלל והטעם דבעינן כמין נזר וכא"ף יונית ובזו לא נאמר שיעור הכזית כלל ובזה נתיישבו כל דברי רבינו ואפשר ג"כ להעמיס פי' זה בדברי מרן ז"ל ולא תקשי עליה דיציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וכמ"ש בס' באר שבע ז"ל: