מעשה רקח על הלכות יסודי התורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה יא
ואף על פי שאינם עבירות. פי' דלשאר בני אדם אינם נחשבים עבירות אבל לגבי אדם גדול הויא עבירה גמורה שהרי חוטא ומחטיא הוא כמ"ש רש"י והר"ן שם:
כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח וכו'. פירש רש"י פ' יוה"כ דטעמא שיאמר שהוא גזלן וילמוד ממנו לזלזל בגזל ע"כ ומכאן נראה דדוקא בידוע שיש לו ואינו פורע ושם בגמרא שנו דברים אחרים יעו"ש וכבר כללם רבינו במ"ש וכיוצא בדברים אלו דר"ל שכל שסיבב שיזלזלו בכבוד התורה הרי זה חילל את ה' ובענין חילוף הגירסאות שהזכיר מרן ז"ל עיין להר"מ בן חביב דף כ"ט שישב דברי רבינו גם כפי גירסתינו:
או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ. הכי איתא בפסחים ס"פ אלו עוברין כל ת"ח המרבה סעודתו בכל מקום וכו' וס"ל לרבינו דלענין אכילה עם עם הארץ איתמר דשייך בה הני טעמי דאמרינן התם דאלו עם מי שאינו עם הארץ לא שייך כ"כ זלזול להחמיר כ"כ וכן הביא הרי"ף ז"ל בתר הך ברייתא ההיא דפ' נגמר הדין למה ת"ח דומה לפני עם הארץ וכו' משמע דס"ל דבעם הארץ דוקא קאמר דאיכא חילול ה':