מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה טז
כשם שמצוה וכו'. שם דף ט"ו ודין השבת הוא בפ"ל ובשיירי כנסת הגדולה סי' תקכ"ט הביא משם מהרי"ל לאסור להתענות תענית חלום ביו"ט ראשון משום דבעינן שמחה ושמחת בחגיך ואין שמחה אלא באכילה ושתיה וכו' ובכנסת שם כתב דאם התענה ביו"ט ראשון צריך הוא להתענות תענית אחר אך ביו"ט שני אם התענה תענית חלום אינו צריך להתענות תענית אחר עיי"ש. ובשיירי כנה"ג כתב עוד דאין להתענות ביו"ט שני כשהתענה בראשון תענית חלום ופשוט הוא. ומ"ש בספרי רבינו
וכבר ביארנו הכיבוד העינוג בנוסח אחר כת"י הכבוד והעינוג.
וכל המבזה את המועדות. בפסחים דף קי"ח א"ר ששת משום ר' אלעזר בן עזריה כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע"ז שנאמר אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור ורש"י ז"ל פירש כל המבזה את המועדות שעושה מלאכה בחולו של מועד.