מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה א
יו"ט שחל וכו'. משנה ריש פ' יו"ט (ביצה דף ט"ו) ורב אשי אמר בגמ' כדי שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת ק"ו מיו"ט לחול וממ"ש רבינו ואיסור זה מדברי סופרים וכו' משמע דס"ל דמאי דאמרינן התם דף ב' חול מכין לשבת וחול מכין ליו"ט ואין יו"ט מכין לשבת ולא שבת מכינה ליו"ט אינו אלא דרך אסמכתא דמדאורייתא שרי וכן נראה ממ"ש בפ"א דין ט"ו דהמבשל ביו"ט לגוים או לבהמה או להניח לחול אינו לוקה שאילו באו לו אורחים היה אותו תבשיל ראוי להם והיינו כרבא בפסחים דף מ"ו ודעת הרב ב"י סי' תקכ"ז דבין לרבא בין לרב אשי דאיפליג עליה אין כאן איסור דאורייתא במבשל מיו"ט לשבת דבהא לא פליגי וכמשמעות דברי רב אשי ובמכלתין ונפקא מינה נמי לדידן דקי"ל כרבא דאפילו בישל בין השמשות דאין כאן טעמא דהואיל לא לקי כלל ושכן דעת רבינו ע"כ. ואחרים חלקו עליו בכל זה עיין לרש"ל והר"ן בפסחים ולהרב ב"ח והרב כנסת הגדולהוהרב מג"א ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו
ומבשל ואופה ביו"ט לשבת בנוסח אחר כת"י מיו"ט לשבת.