מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה יד
בור של יחיד וכו'. משנה שם ואוקמוה בגמ' דהוו מים מכונסין דאל"כ הוי כנהרות המושכין ומעיינות הנובעין דהרי הן כרגלי כל אדם ודין בור של עיר נתבאר שם והרב המגיד בשם הרשב"א ז"ל הביא פירושים שונים בזה עיין עליו.
ושל עולי בבל. פי' רש"י שעשאום בני הגולה לעולי רגלים כרגלי הממלא מפני שהוא הפקר והפקר נקנה בהגבהה ואם בא אחד ושאל לו מימיו אינו מוליכן אלא כרגליו וכו' וקסבר יש ברירה להחמיר ואמרינן הוברר דמאתמול חזו להאי גברא וברשותיה קיימי ע"כ. ובנוסח אחר כת"י כתוב בדברי רבינו ושל עולי בבל שהן מופקרין לכל וכו'. והראב"ד השיג על רבינו בדין זה עיין להרב המגיד ז"ל.
נהרות המושכין וכו'. פי' רש"י היינו סתם נהרות שיש להם משך להלאה ממקום מקור נביעתן ומעיינות הנובעין שאין יוצאין מגומות נביעותן למשך הלאה הרי הן כרגלי כל אדם אין להם שום שביתה לא במקומן ולא כרגלי בעלים ולא כרגלי הממלא אלא כל אדם מוליכו ברגליו דכל מידי דנייד לית ליה שביתה וכו'.
ואם היו באין וכו'. עירובין דף מ"ו וכן פסק הרב ב"י סימן שצ"ז והשיירי כנסת הגדולה בשם שבולי הלקט ז"ל כתב דמטר היורד בשבת או ביו"ט אע"ג דמאתמול לא היו עבים מותר לרחוץ ולשתות מהם וכו'.