אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה כ

הלכה יט

לא ישקלו במאזנים וכו'. משנה דף כ"ח ושם נתבאר דין טבח אומן ובנוסח אחר כת"י כתוב בדברי רבינו וטבח אומן אסור לשקול בשר בידו וכו'.

ואין מטילין חלשין וכו'. שבת דף קמ"ח ובנוסח אחר כת"י ואין מטילין חלשין על המנות ביו"ט אבל מטילין וכו'. וכבר ביאר הרב המגיד ז"ל כוונת רבינו שמפרש מה שאמרו בגמרא מאי אבל לא על המנות של חול ביו"ט דרוצה לומר מנות של חולין וכו' ע"כ. וקשה לפירוש זה טובא חדא דאם כן היכי פריך עלה פשיטא בשלמא לפירוש רש"י כיון שהמנות הם של אתמול והוה אפשר קודם יו"ט מהיכא תיתי לן להתיר ולהכי פריך פשיטא אבל לפירוש רבינו שהם חולין לא שייך להקשות פשיטא דאפשר דלא היה יכול לעשותו מאתמול והרב לחם משנה הקשה עוד דלמאי איצטריך למתני אבל לא על המנות כיון דכבר השמיענו ברישא מפיס אדם עם בניו דמשמע דוקא בניו ולא אחר גם בדברי הגמרא יש לתמוה למה דקדקו מרישא וכו' הרי מפורש הוא במשנה אבל לא על המנות ולמה לי לאהדורי בתר דיוקא ע"כ. ונראה לענ"ד לדעת רבינו דהיא גופא פריך הש"ס דמעיקרא כדלא הוה ידע מה רוצה לומר אבל לא על המנות דייק ממפיס אדם עם בניו וכו' ובתר הכי בעי מאי אבל לא על המנות ומתרץ של חולין והשתא פריך ליה בעצם פשיטא דכבר אשמועינן כן מדיוקא דרישא מפיס עם בניו דוקא דהא עם אחר לא ואם כן למאי איצטריך למתני להדיא ואהא מתרץ דאפי' הכי הוה סלקא דעתין דשרי אף עם אחר מכח הסלקא דעתין שהמשיל ישראל למריבי כהן דאתו לאינצוי ומאי דקתני מפיס עם בניו דבר בהווה ורגיל והוא הדין עם אחרים קמ"ל ודו"ק כי נראה לענ"ד נכון. וראיתי להתוס' יו"ט שם שהבין מדברי הר"ן ז"ל שפירש כוונת רבינו כפירוש רש"י ז"ל דאבל לא על המנות של חול ר"ל של קדשים של אתמול וכו' ותמהתי הרבה איך עלה על דעתו דעת עליון להבין כוונת הר"ן כן דאי אפשר בשום פנים לפרש כן בדברי רבינו כמבואר למעיין בקל. אלא שגגת המדפיס גרמא ליה להא מלתא שכשכתב הר"ן ז"ל אבל לא על המנות של חול קאי אדברי הרי"ף ז"ל שהעתיק דברי הש"ס והם שני לשונות הראשון הוא על דברי רבינו לסיום מ"ש למעלה והשני על דברי הרי"ף וקל להבין הרבה.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה