מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ט
אין משחיזין וכו'. שם דף כ"ח ודקדק ז"ל לכתוב במשחזת שלה משום דבמשחזת של עץ או חרש או אבן מותר מן הדין ולא נאסר אלא במשחזת המיוחדת לזה דוקא והכי איתא התם ומתבאר עוד שם דלהעביר השמנונית המודבק בסכין מותר גמור הוא ומורין כן לרבים וצ"ל דכיון שכתב שאין מורין לחדד דהיינו להשחיז משום גזרה מינה דלהעביר השמנונית שאין כאן שום חידוד לצורך חיתוך הסכין מורין וכ"כ מרן ז"ל ושם האריך בדעת רבינו והרי"ף ז"ל אם דעתם לפסוק כרבנן או כר' יהודה במכשירין שא"א לעשותו מערב יו"ט עיין עליו ובגמ' אמרו עוד דע"ג חברתה שרי ומשמע דמורין ורבינו השמיטו נראה דס"ל דנכלל במ"ש דלחדדה ע"ג חרש או אבן שרי ואין מורין ודו"ק. ומ"ש בספרי רבינו
אין מורין דבר זה לרבים נוסח אחר כת"י ואין מורין דבר זה ברבים.
מפני זה אסרו להראות סכין לחכם. נוסח אחר כת"י לראות סכין לעם הארץ ובנוסח אחר לראות סכין ביו"ט ועיקר הדין שם דף כ"ח ועיין להרב המגיד ז"ל.