מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה יג
אין כותשין את הריפות במכתשת גדולה. הכי איתא בסוף פ"ק וקשיא אמאי השמיט רבינו דהיכא דאיכא פריצותא דעבדי אית לן למיחש ואפילו בקטנה אסור כדמשמע מעובדא דרב פפי וכו' אם לא שנאמר דמשום דמלתא דפשיטא היא וכבר ביאר עיקר החילוק במקומות אחרים לא חש להביאו כאן כיון דעיקר החילוק כאן אינו אלא הא לן והא להו דלבני ארץ ישראל אסור להו אפילו בקטנה מהטעם שהזכיר ז"ל אמנם התוספות ז"ל הבינו בפירוש רש"י בתירוץ הא לן והא להו ר"ל בארץ ישראל דשכיחי עבדים שמזלזלים וכו' עיין עליהם ולפי דבריהם קשה קצת מעובדא דרב פפי דאיקלע לבי מר שמואל ומסיק שאני מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי משמע דאפי' בחוצה לארץ יש מקומות דשכיח פריצותא דעבדי [דרב פפי ומר מבבל] ואם כן לא הו"ל ליתרץ הא לן והא להו אלא הא באתרא דשכיח עבדי דמזלזלי הא באתרא וכו' ובשלמא לפירוש רבינו ודעמיה איכא למימר דעיקר החילוק הוא מארץ ישראל לחו"ל או מפני איכות התבואה או משום הרגילות וההיא דפריצותא דעבדי הוא דבר בפני עצמו דממילא משתמע בכל הדינים וכמ"ש אמנם לפירוש התוספות בדעת רש"י ז"ל קשה אם לא שנאמר דמלתא אגב אורחיה קמ"ל דבארץ ישראל שכיחי טפי משאר מקומות והוא הדין נמי באותם מקומות דאיתנהו דהיא היא.