אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה יד

הלכה יג

נוטלין עצים וכו'. משנה וגמרא דף ל' ומבואר הדבר דלא איירי כאן בסוכת החג דההיא אסורה לגמרי בהנאה דאיתקצאי למצותה וכמו שכתב רבינו סוף פרק ו' דהלכות סוכה אלא איירי בסוכות שעושין בגנות ופרדסין להסתופף בצילם וכן פירש רש"י ורבינו שם ומתבאר ג"כ מן הגמרא שם ומרן ז"ל תמה על רבינו למה השמיט דין התנאי דאיתא התם וכו' ונראה לענ"ד דרבינו סמך בזה למ"ש בפ"ו דהלכות סוכה דשם הזכיר דין התנאי וה"ה כאן עיי"ש ועיין להרב ב"י סי' תקי"ח ולהרב מגן דוד [ט"ז] שהאריך בזה.

אבל אין מביאין וכו'. משנה וגמ' דף ל"א. ודין הגיבוב הוזכר ג"כ שם ולא חילק רבינו בין עצים דקים לגסים ועיין להפר"ח סימן תק"א ופירושים שונים יש בזה עיין לרש"י והתוספות ז"ל. ועמ"ש רבינו ומביאין מן המכונסין וכו' בגמרא אמרו שמע מינה דרבי יוסי תרתי לקולא קאמר ונראה להדיא דלא הוה גריס לה רבינו וכן נראה ממ"ש בפירושו להמשנה עיי"ש.

ובלבד שיהיה לה פותחת וכו'. שם והראב"ד השיג על רבינו דפותחת לא נאמרה אלא כשהוא חוץ לתחום ואין כן דעת רבינו וכן פירש בפירוש המשנה שם ועיין עוד להרב המגיד והרב לח"מ ז"ל ויש ליישב. ויש נוסח אחר כת"י בדברי רבינו ותהיה בתוך התחום.

הרי אלו מוקצה. משמע דאסורין לכל ישראל וקשה קצת דבבאו מחוץ לתחום דשייך בהו איסור מוקצה משום דאסח דעתיה מיניה ואפ"ה הותר לישראל אחר כמ"ש בדין י' גם בדין ז' גבי חיה וכו' אם הם רחוקים אסורים משום דאסח דעתיה ותירץ הרב לח"מ דהכא וגבי חיה ידע שיש לו ואסח דעתיה מנייהו משא"כ גבי גוי שהביא מחוץ לתחום דלא ידע כדי שנאמר אסח דעתיה מיניה דהעדר ידיעה לא מקרי אסח דעתיה ועיי"ש ויש סיוע לדבריו מדין בהמות שלנות חוץ לתחום שכתב רבינו בדין ב' עיי"ש.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה