אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יום טוב· רבי מסעוד חי רקח

פרק א · הלכה י

הלכה ט

ממלאה אשה קדרה וכו'. נראה דטעמא דהני תרתי קמאי משום דחד טרחא היא שממלאה בבת אחת מה שאין כן בפת שצריך לשים בתנור כל אחד בפני עצמו בפרט בתנורים שלהם ולכך הוצרך לטעמא דהפת נאפה יותר יפה וכ"כ רש"י ז"ל ובהא הוא דפליגי תנא קמא עם ר' שמעון בן אלעזר בביצה דף י"ז ומהך טעמא נמי שרינן למלוח כמה חתיכות בשר בבת אחת וכו' כמ"ש רבינו ולא סמך דין זה אחר דין הממלא נחתום כיון דחד טעמא הוא דהא לא שייך במליחה טעמא דפת משום דזה הוא מימרא דרב יהודה אמר שמואל דף י"א דאיתא התם אר"י אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכה אחת רב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא ופי' רש"י בבת אחת דחד טרחא לכולהו מערים לאחר שמלח זו לאכלה היום אומר חברתה עריבה עלי לאוכלה היום וחוזר ומולחה ע"כ. והרב המגיד ז"ל כתב דמדלא הביא רבינו ההיא דרב אדא בר אהבה אפשר שהוא סבור שהם חולקים וכו' וקי"ל כשמואל וכו' ע"כ. ובהך פלוגתא יש לפרשה בתרי אנפי חדא דרב אדא קמוסיף אשריותא דשמואל דלא זו בלבד מותר אלא אפי' כל חתיכה בפני עצמה הותרה על ידי הערמה והוי נגד שמואל בהא אלא דזה לא מקרי פליג כל כך א"נ י"ל דרב אדא ס"ל דכל החתיכות בבת אחת אסירי משום טרחא ולא הותר אלא כל אחת בפני עצמה ואם נפרש כן יקשה לרב אדא בר אהבה מההיא דממלאה אשה קדרה של בשר וממלא נחתום וכו' שהיא סתם ברייתא והיכי מצי פליג עלה דמאי שנא האי מהא אם לא שנאמר לדרך זה דהכא שאני שהוא צריך להפוך כל חתיכה וחתיכה כדי למולחה כדינה והוי טרחא טפי משא"כ באינך דחד טרחא בעלמא הוא ולכך בעו על ידי הערמה וסברא זו מצאתיו להרא"ש ז"ל שכתב וז"ל אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם וכו' רב אדא מערים וכו' משום דאין עיבוד באוכלים מקיל במליחת בשר ואע"ג דלית ליה טעמא כלל בשריותא דשמואל שאין החתיכה שהוא צריך לה מיתקנת ומחשבת כלל במליחת שאר החתיכות וגם צריך להפוך כל חתיכה וחתיכה ולמולחה ע"כ. נראה לדעתו ז"ל נמי דבהא פליגי רב יהודה אמר שמואל ורב אדא בר אהבה דעיקר שריותא דשמואל אינה אלא משום דאין עיבוד באוכלים דאל"כ הוה אסירא משום טרחא כאמור ומשום הכי פליג רב אדא ולא שרי אלא על ידי הערמה.

ומדיהיב טעמא הרא"ש ז"ל לשריותא דשמואל משמע דהלכתא כוותיה וכפסקו של רבינו ז"ל וכן פסק הטור בנו ז"ל בסי' ת"ק אלא דהרב ב"י ז"ל הקשה עליו דמדהביא הרא"ש ז"ל מימרא דרב אדא משמע דפסק כמותו עיי"ש ולפום מאי דכתיבנא דמדיהיב טעמא הרא"ש ז"ל למלתיה דשמואל ש"מ דדעתו ז"ל לפסוק כמותו היה נראה לתרץ בעד הטור ז"ל דלכך פסק כההיא דשמואל לחוד וכן עשה בקיצור פסקו שם. אמנם חזי אנא דקושיית הרב ב"י לא מיתרצא כלל שהרי הרא"ש בפ' תולין גבי חילוקי ההערמות כתב דהך הערמה דרב אדא בר אהבה שריא לכל אדם לפי שיש הערמות שלא הותרו אלא לתלמיד חכם דוקא כמ"ש שם עיי"ש נראה מדבריו דדעתו דהא דרב אדא נמי הלכתא היא. והנה בקיצור פסקי הרא"ש שם הלכה ה' כתוב וז"ל מערים אדם וכו' וכל אדם יכול להערים למלוח ביו"ט על העור גרמא גרמא וכו' ע"כ. ולכאורה הוה תמיהא לי מלתא טובא מאן דכר שמיה דעור בדברי רב אדא בר אהבה וגם הרא"ש שם לא הזכיר אלא דברי רב אדא בסתם כדמותם בש"ס והגם דדברי רב יהודה אמר שמואל ודברי רב אדא אמתניתין דעור וכו' ואתוספתא דושוים שמולחים עליו בשר לצלי קיימי מכל מקום מדהפסיק סתם תלמודא במליחת החלבים ושקלא וטריא דאיתא התם משמע דהך לחודיה קאי כפשוטו תדע עוד דדברי רב יהודה אמר שמואל דקאי תו עליה רב אדא בר אהבה הביאם הטור עצמו ורבינו בסתם בלא עור ותו קשיא לי טובא ממ"ש שם דאפילו לצלי כעין קדרה אסור אם כן מכל שכן גרמא גרמא דאפי' למלוח חתיכה אחת יותר מהראוי אסור גרמא גרמא באינו צריך אלא לאחת לא כל שכן.

אכן ראיתי להרא"ש ז"ל שהביא דברי הירושלמי אמתניתין דאין נותנין את העור לפני הדורסן דקתני עלה בירושלמי תנא ושוים שמולחים עליו בשר לצלי. ירושלמי מערים ומלח הכא ומלח הכא עד דמלח כולה כלומר היה מולח על העור מעט כאן ומעט כאן עד דמלח כל העור ע"כ. דברי הרא"ש ז"ל ושם בירושלמי קתני הכי תני אבל מולח הוא עליו בשר לצלי חברייא בשם רב מולח הוא אדם דבר מרובה אע"פ שאינו יכול לוכל ממנו אלא דבר מועט רבי אחא בשם רב מולח ומערים מולח ומערים מלח הכא ומלח הכא עד דו מלח כוליה ע"כ. הרי דהפסיק במימרא דחבריא בשם רב וכו' לההיא דרב אחא דודאי אעור קאי ואמטו להכי הרא"ש ז"ל רצה להשוות הש"ס דילן עם הירושלמי ולא חש לדקדוקים אחרים דבקל הם מתורצים וסבירא ליה דלא פליג רב אדא אשמואל ולעולם דאעור קאי ולכך הטור ז"ל בקיצור פסקי אביו ז"ל הביא בפשיטות דרב אדא אהא קאי והביא הדין שם בסימן הקודם גם רבינו בפרק ג' הלכה ד' כתב וז"ל ומותר למלוח בשר לצלי על גבי העור ומערימין בדבר זה כיצד מולח מעט בשר מכאן ומעט בשר מכאן עד שימלח העור כולו ע"כ. דברים אלו מראין להדיא דדעתו אפילו גרמא גרמא כדברי רב אדא בר אהבה מסכים הולך עם הירושלמי שכתבנו. נמצינו למדין דקושיית הרב ב"י על הטור שפיר מיתרצא ומינה לדברי הרב המגיד ז"ל שכתב דאפשר שרבינו סבירא ליה דחלוקין הם ולפי האמור יתבאר למעיין דיש לנו פנים מאירות לומר דלא פליגי ופסק כתרוייהו ומשום דהאמת הוא דרב יהודה אמר שמואל קאי אסתם מליחה ומשום הפסד שלא יסריח הבשר וגם רב אדא נמי מטעמא דהפסד העור קאמר לכך קבע כל דין במקומו הראוי לו ודו"ק כי נראה נכון. גם ראיתי להרב ב"ח והמגן דוד [ט"ז] שחלקו על הרה"מ והרב ב"י עיין עליהם. ויש נוסח אחר כת"י בדברי רבינו ממלא את הקדרה וכו' ובנוסח אחר כת"י ממלא אדם וכו' ומחקו ג"כ תיבת בשר.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה