מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה א
מי שקדש אחת משתי אחיות ואין ידוע איזו מהן קדש. מדכתב ז"ל ואין ידוע משמע דמעולם לא נודע איזו משניהן קדש ובמתניתין קתני ואינו יודע דמשמע קצת דר"ל שעכשיו אינו יודע אבל מקודם היה יודע וכן דייקו בגמרא אך אינו מוכרח וכמ"ש התוס' שם ורבינו שפוסק כאביי דקדושין שלא נמסרו לביאה הוו קדושין העתיק ואין ידוע כלומר שמעולם לא נודע ואפ"ה הוו קדושין וכ"פ הרי"ף ז"ל והנ"י כתב דמדלא קתני ברישא דמתני' מת ולו אח אחד וכו' חלץ לאחת מהן וכנס לחברתה לא יוציא כדקתני בסיפא קדמו וכנסו אין מוציאין מידן משמע דאפילו בדיעבד יוציא משום דילמא כנס אחות זקוקתו וכו' ע"כ משמע מדבריו דאם כנס תחילה לאחת ואח"כ חלץ להאחרת אין מוציאין ואין כן דעת הפוסקים ז"ל שלא חילקו בדבר אלא בכל גווני מוציאין מידן משום אחות זקוקתו ואפשר להסכים דעת הנ"י ז"ל לדעתן ולומר דנקט חלץ ואח"כ כנס דהוי רבותא דהוה אמינא דכיון שדינו לחלוץ וכן עשה שחלץ תחילה אף אם אח"כ כנס האחרת אין מוציאין אותה מידו דדילמא זאת היא זקוקתו האמיתית ואפ"ה אנו אומרין דיוציא מכ"ש בכנס תחילה שתכף עשה איסור דדילמא אחות זקוקתו היא דודאי יוציא. ותדע שהדיוק שדייק ז"ל מדלא תני ברישא קדם וכנס או חלץ וכו' כדקתני בסיפא הוא דיוק קיים. גם לפי האמת דמשמע דברישא בכל גווני מוציאין מידו והרב"ח ז"ל לא הבין כן והנלע"ד כתבתי: