אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ז · הלכה ח

הלכה ז

אחד מן היבמין וכו'. משנה שם שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה משום ריב"ב אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה וכו' ורבינו שינה בלשון כמבואר נראה שנתכוון להשמיענו דלאו דוקא הגדול דה"ה אם הגדול בעצמו הוא שקדש הרי לענין זה נקרא אחיו הקטן גדול כיון שהוא אינו יכול לכונסה ולכך העתיק אחד מן היבמין וכו' עד שייבם אחיך וכו' והוסיף עוד ואל תגרשנה דייק לה מתיבת המתן שאמרו במשנה והשמיענו שגם אם רוצה לגרשה אין מניחין אותו דאם לא ייבם אחיו ותיפול לפניו א"א לו ליבמה דהו"ל אחות גרושתו ואסורה מדאורייתא לכך לא יגרש גם במ"ש ואל תשאנה אפשר שנתכוון לדייק שאם כבר נשאה אין מוציאין אותה מידו דעל ידי הנישואין פקעה הזיקה לגמרי וכדעת הרא"ש ור"י בעל התוס' דף י"ח ע"ב והביאו הטור ז"ל אף שנ"י נראה דפליג עלה עיין להתי"ט ז"ל ואגב ראיתי לעמוד בדברי הרא"ש ז"ל בפרק כיצד שכתב וז"ל ואע"ג דגבי שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה א"צ לרבנן אפילו להמתין היינו משום שקדש תחילה ולא בא עליה באיסור דכבר נפטרה היבמה ממנו בקידושי אחותה אבל בביאת איסור דוקא במקום ספק הוא דאמרינן קדמו וכנסו אין מוציאין מידו אבל בודאי לא וכו' ע"כ. ולכאורה זה הלשון תמוה דמשמע דהא דשומרת יבם וכו' שאומרים לו המתן אליבא דר"י בן בתירא ולרבנן א"צ להמתין היינו דוקא משום שקדש תחילה דמשמע דר"ל קודם שתפול לפניו השומרת יבם וכו' וזה אינו שהרי מאי דפליג ריב"ב ארבנן אינו אלא משום דס"ל דיש זיקה ורבנן ס"ל דאין זיקה ואי בקדש קודם שתפול לפניו הרי אין בה שום איסור ולא זיקה לכ"ע וכ"כ הרא"ש גופיה שם וז"ל ודוקא בקדש לאחר נפילה אבל קדש קודם נפילה כיון דלא היתה אחות זקוקה מעולם לא גזור בה רבנן ע"כ. ועוד דקדוקים אחרים בדבריו כמבואר למעיין אך האמת נראה שכוונתו במ"ש היינו משום שקדש תחילה וכו' ר"ל שלא קדש בביאה אלא בכסף ונמצא שלא עשה מעשה המזיק בעניינו והיינו שכתב ולא בא עליה באיסור שהרי כבר נפטרה היבמה ממנו בקדושי אחותה כלומר שע"י הקדושין גרידי נפקעה הזיקה לרבנן ולכך א"צ להמתין מלכונסה כיון שלא היה בה ביאת איסור ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה