מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה כד
יבם היבם וכו'. דין זה פשוט הוא אך במשנה דגיטין דף פ' הוזכר דין אחר הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זאת שהיא אילונית תצא מזה ומזה וכו' ובגמרא אמרו וצריכה וכו' ורבינו השמיטה ואף שהוא דבר פשוט מ"מ כיון דבמשנה קתני לה ובגמ' עשו לה צריכות נראה שהיה לו להביאה גם הרב"י ז"ל והטור השמיטוה ע"ע ועוד סיים רבינו בזאת תצא מיבמה בגט והטור סימן קע"ג כתב דאין צריך גט וכ"פ בש"ע והטעם הוא משום דהויא אשת אחיו שלא במקום מצוה ובס' הב"ש שם כתב דט"ס הוא בדברי רבינו ולעד"ן דאין כאן ט"ס דההיא דתנן כל העריות שאמרו צרותיהן מותרות והלכו הצרות האלו ונישאו ונמצאו אלו אילוניות תצא מזה ומזה ואמרו בגמ' משום דמחלפא באשה שהלך בעלה למד"ה ורבינו בפ"י דה"ג דין ה' פסק דצריכה גט מזה ומזה כדי שלא יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט: