מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה יט
אשה שזנתה וכו'. כל דברי רבינו מבוארים בגמ' ועיין להרב"ח ז"ל סימן קע"ג וידוע דהראב"ד ז"ל השיג על הרי"ף שדעתו כדעת רבינו ולא ידעתי למה לא השיג ג"כ על רבינו דהא עכ"פ נראה דפליג עליה בתרתי שהרי אינו מחלק בין היא לצרתה ובין ודאי סוטה לספק סוטה מטעם דבין זו ובין זו בעיא גט ולרבינו בודאי סוטה בין היא בין צרתה פטורות אף מן החליצה ובספק היא חולצת לחוד וצרתה אף מתייבמת ולהראב"ד דתלי טעמא בבעיא גט והצרה כמותה גם בזו אינה מתייבמת לא היא ולא צרתה ועמ"ש הנ"י דיש להסתפק אם היא אשת כהן ונאנסה שידוע שהיא אסורה לו ומת קודם שיגרשנה היא גמרא ערוכה בפ' הבע"י וכבר השיג מהרב"ח ז"ל שם והמש"ל ועמ"ש שהאריך באם עבר הבועל ולקחה ומת בלא בנים אם היא זקוקה או לאו ומ"ש רבינו אבל סוטה שמת בעלה קודם שישקנה וכו' משום דאם אחר שהשקה נמתין עד שיתברר הדבר ע"י המים ומ"ש ואם היתה לה צרה וכו' נלמד מהק"ו שאמרו שם ופשוט הוא: