מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ל
בא על הקטנה וכו' יקיים הגדולה וכו'. וא"ת ומ"ש מחרשת ופקחת שכתב לעיל דין כ"ט שאם בא על החרשת וחזר הוא או אחיו ובא על הפקחת החרשת יוצאה בגט והפקחת בגט וחליצה וה"נ נימא דתצא הגדולה בגט וחליצה כמו הפקחת דגדולה ופקחת שניהם שוין וי"ל דהכא כיון שמיאנה הקטנה הו"ל כמאן דליתא מעיקרא ולא קמה אלא הגדולה ולכך יקיים משא"כ בחרשת דקי"ל שמקצתה קנויה וכו' נמצא שביאתה פסלה להפקחת להדיא אלא שעדיין ק' דממ"ש כאן שמלמדין את הקטנה שתמאן משמע שע"י מיאונה תתקיים האחרת וא"כ מ"ש מקטנה וחרשת שכתב בדין כ"ח שמלמדין את הקטנה שתמאן והחרשת יוצאה בגט וי"ל דידוע שהחרשת אין קנינה אלא מדרבנן וכיון שכן בין היא בין הקטנה אין להם קנין גמור מ"הת לכך כל אחת פוסלת חברתה לגמרי משא"כ הכא בגדולה וקטנה שהגדולה קניינה מ"הת להדיא וכדי לתקן הספק של הקטנה מלמדין אותה שתמאן וכ"כ הרל"מ ז"ל לקו' הרשב"א ופשוט: