אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ה · הלכה כג

הלכה כ

לפיכך אם היו כל היבמות וכו'. פב"ש דף ק"י מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה וכן שתי חרשות וכו' ופירש"י או חליצתה משתגדיל ע"כ נראה שנרגש מדתנן פ' מ"ח דף ק"ד דתנן קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה פסולה הרי שחליצת קטנה אינה חליצה ולכ"פ דכוונת המשנה משתגדיל אך ק' דא"כ היינו גדולה וקטנה דקתני בתר הכי ואפשר משום דהתם לא קתני אלא ביאה והתוס' שם ד"ה וחרשת וכו' כתבו דאיכא לאוקומי תו הך מתני' דמשמע דמהני חליצה בקטנה כר"י דדריש אשה בין גדולה בין קטנה ועוד כתבו דבירושלמי גריס במתני' דלעיל ואם לא חלצה חליצתה כשרה דמשמע מינה דחליצת הקטנה בדיעבד מהניא וכי קתני הכא דחליצת אחת מהן פוטרת צרתה היינו בדיעבד ורבינו בפירוש המשנה לא הזכיר אלא ביאה ונ"ט שהחליצה א"א לפי שחרשת לא תחלוץ ע"כ ומדנ"ט לחרשת לבד משמע דקטנה איכא מ"ד דתחלוץ והיינו ר"י כמ"ש התוס' ומעתה דברי ה"ה ז"ל בכאן מגומגמים הרבה שכתב וז"ל וקטנה סבור רבינו דאתיא כסתם מתני' דפמ"ח דתנן דקטנה בת חליצה אבל לדידן וכו' ע"כ. וק' דאדרבה סתם מתני' דפמ"ח מוכחא דקטנה לאו בת חליצה היא כאמור והרל"מ ז"ל תירץ דה"ה ורבינו גרסי בפמ"ח ואם לא חלצה חליצתה כשרה כגי' הרב אלפסי ז"ל והיא גי' הירושלמי שכתבו התוס' וכו' ע"ע. וגירסת הרי"ף שלפנינו כתוב כגרסתינו חליצתה פסולה גם נדחק הרל"מ ז"ל לתקן לשון הגמרא לדעת זה ע"ע. ולעד"ן שט"ס נפל בדברי ה"ה וצ"ל וקטנה סבור רבינו דאתייא כר"י דפמ"ח דתני דקטנה בת חליצה היא ע"כ. ובהכי ניחא הכל וכנז"ל אלא שתמהתי על הרב"י ונאמני ביתו שלא נרגשו מזה כלל ע"ע:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה