אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ה · הלכה ו

הלכה ד

המאמר שניתן וכו'. פר"ג דף נ"ב במתני' דעשה מאמר ובעל ה"ז כמצותה (ופי' רש"י מפרש בגמ' אף זו כמצותה) ובגמרא לימא מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא מצות יבמין מקדש ואח"ך בועל אימא אף זו כמצותה פשיטא סד"א כיון דאמר מר העושה מאמר ביבמתו פרחה ממנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת אירוסין ונישואין אימא לאו מצוה קעביד קמ"ל ע"כ. ולכאורה ק' דמאי קאמר לימא מסייע ליה דאימא הה"נ ותו דאמאי דחיק אנפשיה לומר דמתני' אף זו קתני לכ"נ דכוונתו דאם איתא מאי קמ"ל רב הונא הרי מתני' מבוארת היא ולזה אמר תחילה לימא מסייע ליה שאם יתרץ לו הה"נ יק' לו וכי ר"ה מתני' אתא לאשמועינן ומש"ה הוצרך לאוקומי מתני' דאף זו קתני כלומר דעיקר מצות התורה היא הביאה לחודה ומ"מ אם הקדים לה המאמר אף זו כמצותה דהו"א כיון דאמר מר דאם עשה מאמר פרחה הימנו זיקת יבמין וכו' ונמצא שלא קיים המצוה כתיקונה קמ"ל דאף בזה קיים המצוה ולפ"ז ההיא דר"ה מידחייא לה דודאי לא נניח סתם מתני' ונתפוס דברי האמורא מכ"ש שהתלמוד גופיה מוכח אנפשיה דלא ניחא ליה בדברי רב הונא שהרי דחיק לאוקומי מתני' באופן שלא תסייע אותו אכן מה נעשה שרבינו כתב כאן שהוא מאמר כשר דמשמע אפי' לכתחילה וכ"כ לקמן חוץ מן הנותן מאמר ובעל וכו' שזו היא כהלכתה וגם ברפ"ב כתב דחז"ל תיקנו המאמר קודם הביאה דמשמע שכך היא עיקר המצוה וכתב ה"ה שם שהוציאו מדברי ר"ה דקאמר מצות יבמין וכו' והרא"ש גם הרי"ף ז"ל לא הביאו כי אם דברי ר"ה משמע דהכי קי"ל וכ"פ הטור והרב"י סי' קס"ו לכ"נ דס"ל ז"ל דודאי כוונת התלמוד לפסוק כר"ה שהרי בתר הכי מייתי הא דר"ה דקאמר דאם בעל בלא מאמר תחלה קנה ופריך עלה דהתניא לוקה ומתרץ מ"מ מדרבנן דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה וכו' משמע להדייא דחז"ל הם שתיקנו שיקדש תחילה ואפי' ביבמה ולפ"ז מ"ש לעיל אימא אף זו כמצותה הכוונה דמהא לא תסייעיה די"ל דכוונת המשנה היא דאף זו קאמר ור"ה הוא דאתא לאשמועינן עיקרא דמילתא דקאמר להדייא מצות יבמין וכו' ולפ"ז מאי דפריך פשי' הכוונה לפי הס"ד הזה ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה