מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה כט
ואין הדיינין חולצין אא"כ מכירין. שם דף ק"ו ופירש"י אא"כ מכירין שהם יבם ויבמה וכו' ע"כ. ויש להסתפק אי בעינן שיכירו שזה אחי המת וזאת אשתו א"ד דסגי כשיכירו שזה אחי המת וזאת בת פלוני אף שלא ידעו שהיתה נשואה לפ' המת והנה בנוסח שכתב רבינו לקמן אין שם אלא ואשתמודעינוהי לפ' דנא דאחוה דפלוני מיתנא מאבוה הוא וכו' ולא הוזכר בנוסח שהכירו שהיתה אשת פלוני המת אך בס' עיטור סופרין כ"י מהרב הגדול כמהר"ר שמואל יפה זלה"ה כתוב ג"כ ואשתמודענוה לפלונית דא דהויא אנתתיה דפ' מיתנא וכו' ע"כ. וכן היא גירסת הטור ז"ל ס"ס קס"ט ובש"ע שם בפי' סדר החליצה ס"ק ל"ז הביא מחלוקת בזה אם צריכין להכיר שזו אשת המת או א"צ ושם כתוב דלרבינו צריך ושהוא נכלל במ"ש בגמ' אין חולצין אא"כ מכירין וכו' אמנם בגירסת רבינו שלפנינו בנוסח אין שם זה: