אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יז

הלכה טז

יבם שרגלו הימנית חתוכה וכו'. רבינו מפרש מימרא דאמימר דאמר האי מאן דחליץ צריך למידחסיה לכרעיה דאף בדיעבד קאמר דחליצתו פסולה ואתי שפיר דפריך ליה רב אשי מהברייתא דקתני דבדיעבד כשר וגם התירוץ דמתרץ ליה אמימר אימא ולעולם דדחיס לכרעיה דלשון אימא הוא דרך הגהה כלומר דעכ"פ צריך למידחסיה ואף לגירסת הרי"ף ז"ל דאין שם תיבת אימא אלא א"ל ולעולם וכו' מ"מ ההכרח הראשון בתקפו עומד והכי מוכח נמי מההיא דאמימר האי מאן דמסגי אלוחתא דכרעיה לא חליץ דמשמע דלא חליץ כלל ולהכי כשהקשה לו רב אשי מההיא דסמוכות הרגלים תירץ לו דיהיב לאחר וחליץ ולא מוקים לה דההיא בדיעבד והכי מוכח נמי מדקאמר רב אשי דלאו בר אובא חליץ ולאו בר קיפוף חליץ דמשמע אפילו בדיעבד אלא דהראב"ד ז"ל שהשיג על רבינו דלא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה ע"כ. נראה שסבור דההיא דאמימר לכתחילה דוקא קאמר וכמ"ש ה"ה ז"ל ומוכרח שנאמר דלא ס"ל כפי' רבינו דהנך תרתי מימרי דאמימר חדא מלתא אינהו כמ"ש ה"ה ז"ל לעיל אלא דשני דינים חלוקין קאמר וכ"מ להש"ג ז"ל בשם הראב"ד עצמו וצ"ל דה"ה ז"ל קיצר במובן דאל"כ תקשי על הראב"ד ז"ל כל מש"ל וק"ל. ובדברי הרי"ף ז"ל שם נראה שיש ט"ס במ"ש ומתני' דקתני מן הארכובה ולמטה וכו' כמבואר אלא שראיתי להרב"ח שרצה להעמיד הגירסא ולעד"ן יותר טוב להגיהו וכ"נ מתוך דברי הנ"י שם וכ"מ שהגיה הרב תמים דעים ע"ש:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה